"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גיבורים אמיתיים

,עודכן

אם להאמין לסנסה סטארק, "אין גיבורים... בחיים, המפלצות מנצחות" ("משחקי הכס," ג'ורג' ר.ר. מרטין). אבל מדי פעם דווקא נתקלים בגיבור אחד או שניים. לגיבורים החדשים שלי קוראים מור אשל ודב אמסלם - הטייסים של מטוס הפייפר שאיין, שנחת שלשום נחיתת אונס בים מול שפך הירקון.

לכאורה – עוד תאונת מטוס קל. לאמיתו של דבר – אירוע בעל פוטנציאל קטלני, שהסתיים במה שנהוג לכנות "בסט קייס סנריו", או באופן המיטבי ביותר שאפשר להעלות על הדעת. סיפור המעשה, כפי שסופר על ידי מור אשל בגלי צה"ל: שניות לאחר ניתוק הגלגלים מהמסלול בשדה דב, כבה אחד משני המנועים. הטייסים החליטו לחזור ולנחות בשדה, אלא שאז הפסיק גם המנוע השני לעבוד. נוצר חשש שלא יצליחו לתמרן את המטוס לנחיתה בשדה משום שהוצאת הגלגלים, כששני המנועים משותקים, עלולה להפוך אותו. הם החליטו לנחות בים, איתרו אזור נקי ממתרחצים וממכשולים – נחתו נחיתה חלקה, כיבו את החשמל במטוס כדי שלא תפרוץ שריפה, פתחו את הדלתות והחלו לשחות לעבר החוף. בדרך עוד הספיקו להרחיק את כל הסקרנים שהחלו לנהור לעבר המטוס המתנודד מעדנות על הגלים, כדי שלא יישאבו למעמקי הים במקרה שהמטוס ישקע פתאום.

זה נשמע כמו נוסחה מושלמת, "נוסחת בית ספר", להתנהגות בשעת חירום. אבל כמה אנשים מסוגלים לפעול כך בזמן אמת, כשמטוסם צולל ללא מנועים לעבר הקרקע? קור הרוח המדהים, סידרת ההחלטות הנכונות בכל מאת האחוזים והאוויראות המעולה שגילו אמסלם ואשל, הופכים אותם לגיבורים אמיתיים בעיניי. כי גבורה היא לא רק פעולה בשדה הקרב. גבורה אזרחית מסוג זה היא קשה הרבה יותר לביצוע. ההחלטה לשמור על חיי האנשים שעל החוף, וגם על אלה שבמים, היא הרואית; פירושה להעמיד את חייך בסכנה כדי לחוס על חייהם של אחרים. אין נעלה מזה.

האוויראות המעולה מתבטאת בנחיתה החלקה להדהים על המים, שהיא אירוע מורכב ומסובך. אם אתה מגיע בזווית לא נכונה – אתה יכול פשוט לצלול לתהום; אם תגיע בזווית שטוחה מדי – אתה עלול להקפיץ את המטוס כמו אבן שזורקים על פני אגם והיא מדלגת עד שהיא שוקעת. להביא את המטוס בדיוק בזווית הנכונה ולהנחית אותו מבלי שכמעט יינזק – זו אמנות. וזה מזכיר את הנחיתה המושלמת שביצע קפטן "סולי" סולנברגר בנהר ההדסון ב־2009. גם שם מצא את עצמו סולנברגר דקות לאחר ההמראה כששני מנועי האיירבוס משותקים בגלל להקת ציפורים שחדרה אליהם. וגם שם, תוך גילוי תושייה, קור רוח ויכולת הטסה מדהימה – ואותה דאגה לחיי אדם - הוא נחת על המים, וכל נוסעיו ואנשי צוותו ניצלו.

גיבור אמיתי, גיבורים אמיתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר