עד שחיפה נפלה מהרגליים

1. מכבי חיפה היא הקבוצה הכי בעייתית עבור הפועל ירושלים בשנים האחרונות. אם את מכבי ת"א, האלופה ניצחה בשמונה מ־11 המשחקים האחרונים, אז לחיפה היא הפסידה ב־8 מ־14, חמישה מהם בבירה.

הערב ירושלים נראתה מוכנה יותר והצליחה לשבור את הלחץ החיפאי כשליאור אליהו ודונטה סמית' מנהלים את המשחק ומפעילים היטב את טוני גפני ואיליי הולמן. זה הוביל את ירושלים ליתרון 15, אבל השנה למדנו ששום דבר לא סגור מול הלחץ של חיפה.

העבירה הרביעית של סמית' והמנוחה הכפויה של אליהו (ירושלים קצרה אחרי שחרורו של דיאור פישר) גרמה לקבוצה של דני פרנקו לאבד את הראש והשיא היה ארבעה איבודי כדור תוך דקה. ירושלים לא הצליחה למעשה להכניס כדור מתחת לסל, אבל היעדרו של חנן קולמן לא איפשר לחיפה לסגור את המשחק: גרגורי ורגאס וג'ון דיברתולומאו הנפלאים, שחטפו חמישה כדורים כל אחד, התעייפו והידית של קולמן היתה חסרה.

חוסר הכישרון והאילתור של חיפה שוב בלטו בדקה האחרונה כשהיא לא הצליחה לייצר מצב זריקה טוב ובהארכה נפלה קצת מהרגליים. חבל שצוות השיפוט הגזים בסיום הרבע השני בשתי שריקות לעבירות טכניות נגד רמי הדר ורג'ינלד באקנר.

2. אחרי תדריך הווידיאו אתמול השתומם ריצ׳ארד הנדריקס בפני חבריו איך מכבי הפסידה לקבוצה כמו אשדוד. בשש הדקות הראשונות הוא קיבל הסבר כאשר צ'ארלס תומאס חגג עליו, אבל כגל מקל ואיתי שגב שולבו אשדוד נשארה מאחור. הרבה דברים כבו בקבוצה של צביקה שרף בתום פסטיבל הגביע. ראשית ההחלטה התמוהה להחליף את מיקל גלאדנס (שבאחד ממשחקי המכללות ביצע 16 חסימות) בג'ארד הומאן (0 נקודות הערב ב־18 דקות ומינוס 20 בדקות שהיה על המגרש) החלישה למינימום את היכולת ההגנתית של אשדוד, שגם ככה היתה מההגנות הגרועות בליגה.

חוסר שביעות הרצון שרף מקבלת ההחלטות של אייזיאה סוואן עלתה לשיאים חדשים בסיום משחק ההפסד לקרית גת, שבגללן סופסל הערב בפתיחה. בעיית עבירות של יהונתן שולדבראנד גורמת לאשדוד לקבל תפוקה מינימלית מהישראלים ובקצב הזה ספק גדול אם נראה אותה בפלייאוף.