יוסף, יצחק יוסף

התבטאותו של הרב יצחק יוסף באשר למצוות הריגת מחבלים כמעט שהעלתה דה-ז'ה-וו. היו שם כל סימני ההיכר: שיעור במוצ"ש, גלימה מוזהבת , מצנפת ושם מחייב – "הרב יוסף". ההשוואה בין הרב לבין אביו כמעט הייתה בלתי נמנעת, וכך - בעוד שפייסבוק שרוי בטלטלת שי חי - הטוויטר, ביצת הברנז'ה התקשורתית, רעשה וגעשה.

הדיון, כפי שניתן לתאר, לא היה על מהות הפסיקה, אף אחד לא שאל על איזה פוסקים הרב יצחק יוסף נסמך בפסיקתו, מהן המקורות ההלכתיים לחידוש התורני (הלא חדש), האם מדובר בשיטת בית שמאי או בית הלל? עיקר הדיון נסב סביב שאלות כמו האם מעמדו של הרב יוסף מתחזק או מסתבך, האם הוא הופך להיות דומה לאביו, ואיזה יועץ ייעץ לו על ההתבטאות הזו.

אם בצבאו של הרמטכ"ל המותקף מחלקים כל דבר לשלושה, בעולם החרדי ההלכתי הכול מתחלק לשניים, מחלוקת, מחד גיסא ומאידך גיסא, וכך גם במקרה של הרב יצחק יוסף.

מחד גיסא, הגלימה, המצנפת וגם הדמיון הזועק לאביו עושים את שלהם. הציבור המזרחי-ספרדי שעטוף באמונה הבסיסית על "זכות אבות" ממלא את שיעוריו, מתרגש מכניסתו, נדחף כדי לנשק את ידיו וצועד אחריו ברחובות בשירת "ימים על ימי מלך" המסורתית.

מאידך גיסא, כל מי שחפץ בהזזת תהליכים - החל מחקיקת חוקים, דרך מינוי דיינים ורבנים וברכות על ספרים, ועד להגעת הרב לחתונה והיכן ישהה בשבת - יודע שהכתובת היא האנשים שעוטפים אותו.

הרב יצחק יוסף חייב את השנתיים הראשונות לכהונתו שעברו בשקט יחסי וללא שערוריות לאנשים המקיפים אותו, ההסגר התקשורתי בו הוא נתון במסגרתו הוא לא פוגש עיתונאים, ולנאומיו אין הזמנות סיקור מנעו כמעט באופן מוחלט תקריות מביכות כמו התבטאות אחת שזלגה על "אובמה הכושי" בטקס פומבי. עיתונאים מתקשים לפצח את מה שמתרחש מאחורי דלתות השלכה הסגורה בבית יהב והשקט התקשורתי נשמר.

להסגר הזה יש מחיר, פוליטיקאים, עסקנים ורבנים יודעים שהרב הוא לא הכתובת. אלא אותם אנשים שמקיפים אותו ומעליהם יו"ר ש"ס אריה דרעי שעל פיו יישק דבר. זאת בניגוד מוחלט לאביו, הרב עובדיה יוסף, שהיה המילה האחרונה והמחליט העליון.

ועכשיו, קצת פרופורציות: באותו שיעור שבו הרב אמר ש"מצווה להרוג מחבל", הוא הוסיף ש"אם כבר אין לו סכין אז צריך להכניס אותו למאסר עולם". בדיוק אותו קוד אתי מוכר, מקובל בקרב הנהגת המדינה, ראשי מערכת הביטחון וגם האזרחים השפויים.

בדומה לסערה סביב "נאום המספריים" של הרמטכ"ל שהיה בעיקר תיאורטי ותפיסה תיאולוגית ופחות כעובדות ונתונים מוצקים על חיילים ושוטרים שמרססים ילדים חמושים במספריים כך גם כאן סביר להניח שהשיח יימשך, בעיקר בטוויטר ובתיאוריה. ומי שייתקל בסיטואציה של מחבל עם סכין לא יעצור לומר ולכוון "הריני מוכן ומזומן לבצע מצוות הריגת מחבל"...