אשליה ושמה תעודת זהות בנקאית

יעילותה של המערכת הבנקאית הכרחית בכל שלב בחיינו. בישראל כמו גם במקומות אחרים בעולם, משתדלים (לרוב) ליצור מרחב בנקאי מונגש ויעיל. השבוע אף הושקה בקול תרועה 'תעודת הזהות הבנקאית', אשר נועדה, להגדרת בנק ישראל, 'להקל על לקוחות כל הבנקים'.

על פי ההוראה החדשה יחויבו כל הבנקים לשלוח ללקוחותיהם אחת לשנה, ב־28 בפברואר, דו"ח בנקאי תמציתי וקל להבנה. באמצעותו יוכלו הלקוחות להבין בקלות את מצבם הפיננסי, לראות מה גובה העמלות והריביות ששילמו, ואולי אף לשפר את תנאי החשבון. אין חולק על כך, המהלך כבכללותו מבורך. הוא מעודד תחרות במערכת הבנקאית ויוצר שקיפות בעולם הפיננסי שנתפס בעיני רבים כחשוך. אולם, התעמקות במתווה הפרויקט מגלה שהטמעתו לוקה בחסר.

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיידוע הציבור אודות הדו"ח נעשה באופן לאקוני ותוך שימוש בערוצי שיווק לא רלוונטיים, ובשפה בודדת. שוטטות ביוטיוב למשל, מביאה אמנם לסרטון הסבר על תעודת הזהות הבנקאית, אולם מדובר בהסבר בשפה העברית בלבד. גם זמן המסך שקיבל הדו"ח במרחב התקשורתי אינו תואם לגודל חשיבותו; השיח הציבורי כמעט שהתעלם מעצם קיומו. ובמילים אחרות, בנק ישראל שחתום על המהלך מפספס אזרחים ישראלים רבים.

בניגוד לכוונה המקורית, קיומו של הדו"ח במתכונת הנוכחית, לא בהכרח תוציא את עולם הבנקים מהמחשכים. בדומה להרבה פרויקטים, יוזמות ומהלכים מסחריים וציבוריים בישראל, גם הפעם שכחו בבנק ישראל פלח גדול וחשוב מהציבור; למשל בני הגיל השלישי, דוברי שפות זרות ואוכלוסיות מוחלשות בחברה. הגם שהפצתו של הדו"ח בקרבם נעשתה באופן מקרטע.

שלא יובן אחרת, כוונתו הראשונית של בנק ישראל טובה. והרציונל שעומד מאחורי הדו"ח נכון. אם כי נדמה שחסרות פעולות בסיסיות שיסייעו בהנגשת הדו"חות לאלו שזקוקים לו יותר מכל. שכן, אלה שכבר יודעים מה מצבם הפיננסי, לא באמת זקוקים לפיסת נייר נוספת. לא חסרות להם אפליקציות ואמצעים דיגיטליים לדעת מה גובה העו"ש וכמה עמלות הם משלמים.

מצער לחשוב, אך במקום שתעודת הזהות הבנקאית תעזור ליצור מרחב בנקאי תחרותי, היא בעלת פוטנציאל הרסני לעשות בדיוק ההפך. באופן אבסורדי, ההטמעה הלקויה אינה בלעדית לבנק ישראל. ארגונים ציבוריים רבים, אפילו כאלה הממומנים על ידי המדינה עושים מהלכים פרסומיים רחבים באופן שאינו מונגש, תוך פספוס קהלים גדולים- זאת למרות שהחוק לעיתים מחייב אחרת.

הפתרון לבעיה פשוט: הנגשת כלים פיננסיים ויוזמות כלכליות-חברתיות-לאומיות שמטיבות עם הציבור, מצריכה חשיבה מותאמת כבר בשלבים הראשונים. היוזמים צריכים לענות על שאלות מהותיות; כיצד הכי יעיל לתקשר את המהלכים, באיזה ערוצים, מי קהלי היעד ומה הרגלי הצריכה שלהם. בעניין זה, כמובן שהרבה תלוי ברגישותם החברתית של המפרסמים ושל קבלני הביצוע בתחום השיווקי.

ואם לסכם במשפט את סאגת תעודת הזהות הפיננסית - עדיין לא מאוחר. מן הראוי שבנק ישראל יתעורר וינגיש את המידע הפיננסי באופן שוויוני לכלל הלקוחות מכל קצוות הקשת, ללא הבדלי גזע, מין או שפת אם. וטוב דו"ח אחד קודם.

הכותב הוא יועץ תקשורת