"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שכר הבכירים: סדין אדום לציבור

,עודכן

שכר הבכירים חזר למרכז הדיון הציבורי בימים האחרונים. התהודה הציבורית נובעת מפרסום תוצאות הבנקים. המקרה הפרטני של שכר הבנקאים היה תמיד הסדין האדום שנופפו בו מול הציבור. בזמן שהבנקים חלבו מהלקוחות עמלות בהיקף של כ־14.8 מיליארד שקל בשנה האחרונה, הם דווקא שמחו לעסוק בעלות הסכם האופציות של בכירי הבנק, ובסוגיה אם הם ישתכרו שישה או שמונה מיליון שקלים בעלות שנתית.

על הפרק נדונה הוראה שיצאה מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הרגולטור של המערכת הבנקאית, שתכליתה לקצץ דרמטית את התגמול של יו"ר הבנק, כלומר להחליט שיו"ר הדירקטוריון לא יוכל להשתכר מעל לרף משוער של כשני מיליון שקלים בשנה. אם מסתכלים על מה שקורה בבנקים כיום, ברור שמדובר בקיצוץ משמעותי בשכרם של ארבעה או שישה אנשים. ההשלכה הכלכלית של המהלך מזערית, הכל נועד לנראות ציבורית. ובמילים אחרות - מהלך כיסוי נוסף שנועד למקד את דעת הקהל בסוגיה שולית, בזמן שעובדי המערכת הבנקאית חולבים לעצמם משכורות בהיקפים אסטרונומיים.

הטיפול בשכר הבכירים בקרב החברות הציבוריות הוא עניין חשוב, אבל בימים אלה הוא מסיח את הדעת מהכשלים ומהקלקולים הרבים שהתפתחו בשוק ההון הישראלי. הם חמורים לאין שיעור משכר הבכירים של החברות הציבוריות, אם נעזוב לרגע רק את עניינם של הבנקאים. זה כמה שנים ששוק ההון הישראלי חולה במחלה קשה הרבה יותר. חברות טובות נמחקות מהמסחר, חברות חדשות ואיכותיות לא מצטרפות, נטל המס על רווחי הון שהועלה אחרי ועדת טרכטנברג יצר עיוותים עצומים שהזרימו משקיעים בהמוניהם לענף הנדל"ן - וניפח שם את הבועה המסוכנת והמסבכת עוד יותר.

אבל את הנהלת הבורסה לניירות ערך מעניינות רק חברות היי־טק. ובפועל אנחנו מקבלים בבורסה תמהיל של סטארט־אפים וחברות נדל"ן אמריקניות. הקלקולים בשוק ההון, שנובעים מכך שמנהלי חברות מצליחות לא רוצים להנפיק בבורסה ומנהלי חברות ציבוריות מוצלחות מוצאים עצמם רוצים למחוק את החברות שלהם מהבורסה, הם התהליך החולני.

אין לנו לוקסוס להמשיך לאפשר אותו משום שלטוב ולרע, הציבור צריך מקום שיאפשר לו השקעות טובות לעשרות שנים קדימה. זה תפקידו של שוק ההון, וכל עוד המצב הולך ומידרדר ויש פחות היצע איכותי לבחירת מנהלי ההשקעות, כך נאגר הסיכון בחסכונות ארוכי הטווח של הציבור. אנחנו צריכים שוק הון מקומי מגוון שמסייע לחברות לגייס הון כדי לפתח את המשק הישראלי, ולא כדי לטוס לקנות דירות בגרמניה או בארה"ב.

שכר הבכירים טופל בהרחבה על ידי כמה הוראות ותקנות שהגבילו מאוד את היכולת לחלק אותו בפזרנות. אבל בזמן שהרגולטורים מחאו לעצמם כפיים, נוצרו חורים בקרקעית הספינה הגדולה שנקראת שוק ההון, והיא החלה טובעת לאיטה.

אנו חייבים לטהר את האווירה האנטי־יזמית ששורה עלינו, ולזכור שמשטר של תכנון מרכזי לקביעת הרכבי שכר ההנהלות עלול להמשיך להרקיב את הסחורה בשוק. מכיוון שכולם חייבים על פי חוק להיות משקיעים באמצעות קרנות הפנסיה, המשקיעים צריכים שוק הון בריא, מתפקד ותוסס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר