"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתווה הגז: האחריות בידי בג"ץ

,עודכן

אפשר לומר הרבה ולהתווכח על עצם הגעתו של מתווה הגז לדיון ולהכרעה בבג״ץ. חלק מהעתירות הוגשו על ידי פוליטיקאים שנחלו כישלון בניסיונות לעצור את המתווה ברשות המחוקקת, הכנסת. משהחליטו שופטי בג״ץ לדון בעתירה, הם לקחו וקיבלו על עצמם עול אדיר שהיה ראוי שיישאר בידי הממשלה. עכשיו השופטים אחראים, לטוב ולרע, להישגים או לכישלונות בליבת העשייה המדינית והבינלאומית של ישראל.

לאחר הופעתו של ראש הממשלה לפני שופטי בג״ץ, תהו בקול רם השופטים מדוע סעיף היציבות במתווה לא הוכרע בחקיקה בכנסת, ובכך השאירו את כולנו פעורי פה וכוססי ציפורניים מההחלטה שהם אולי עלולים לקבל. צריך להבין: לא בכדי סעיף היציבות לא הגיע לחקיקה בכנסת. אם זה יקרה, יהיה הדבר תקדים בלתי נתפס ואף מסוכן אשר עלול לסבך כל עיסקה בין המדינה לבין חברות בפרויקטים עתידיים, אפילו הרבה פחות גדולים ממתווה הגז.

לדרישת יזמים להבטחת יציבות רגולטורית מהממשלה יש היסטוריה ארוכה. יציבות זו ניתנה על ידי שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט למפעלי כיל. למעשה בכל פרויקט שבו היזם מתחייב להשקעה משמעותית הממשלה מתחייבת אף היא ליציבות רגולטורית. כך גם בהקמת כביש 6, ברפורמה במפעל המלט נשר, בהקמת הנמלים החדשים ובעוד פרויקטים רבים מאוד שבהם נחתמו סעיפי יציבות כהחלטה והתחייבות שלטונית לא לשנות דברים שסוכמו. התחייבויות אלו היו הדבר העיקרי שגרם לחברות, מלבד הכדאיות הכלכלית בחלק מהמקרים, לבצע את הפרויקטים עד תום ולהשקיע השקעה משמעותית לפני קבלת הכנסות. התחייבויות אלו הן החלטות שלטוניות אך אינן מחייבות את הכנסת. חקיקת סעיף יציבות בכנסת אפילו פעם אחת תגרום לתקדים ותייצר מציאות שבה יזמים אחרים ידרשו גם הם יציבות בחקיקה.

למעשה דרישת הבטחת יציבות רגולטורית בחקיקה עלתה בכלל במו"מ כדרישה של חברות הגז. דרישה זו על ידי חברות הגז יצרה משבר במו״מ על מתווה הגז עם הממשלה, שלא היתה מוכנה לתת ליזמים החלטה תקדימית שכזאת. אם בג״ץ אכן ידרוש חקיקה בנושא היציבות, יווצר מצב אבסורדי. דרישת חברות הגז לחקיקה שהממשלה לא היתה מוכנה לוותר להן עליה במו״מ, תינתן להן על מגש הכסף של בג״ץ.

מתווה הגז טוב לחברות אבל בעיקר לישראל. על שופטי בג״ץ לקבל החלטה מהירה וראוי מאוד שהיא תהיה קבלת המתווה במלואו, ובכל מקרה שלא תיגע בסעיף היציבות. האחריות הועברה לשופטי בג״ץ במו ידיהם. אני מקווה שהשופטים יקבלו את ההחלטה הנכונה בעת הזו ויאשרו את המתווה כולו, ובכך יאפשרו להוציא לדרך את שוק הגז הישראלי.

הכותב הוא ח"כ מטעם סיעת הליכוד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר