"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לתת הזדמנות לרשלן

,עודכן

האמירה המיוחסת לעבריין שסיים לשאת בעונש שנגזר עליו בבית המשפט - "הֶחזיר את חובו לחברה", אינה הולמת כלל וכלל את השאלה האם עבריין תנועה שחוזר על העבירה, שדם נשפך עקב רשלנותו בנהיגה, ראוי שייטול שוב את ההגה לידיו לאחר ריצוי העונש?

סוגיית החזרה להגה אחרי תאונת דרכים קשה, מצויה לא רק במישור המשפטי חברתי, אלא גם, ובעיקר, במקום של דאגה לשלום הציבור. הולכי רגל, נהגים ונוסעים, בהם ילדים, קשישים ובני כל הגילים, אין זה מעניינם שמי ששועט ברכבו בקרבתם ומסכן את חייהם, הוא מי שגרם בעבר לתאונה אך שילם עבורה, או כביכול החזיר חובו לחברה.

מי שריצה את עונשו בגין רשלנות בנהיגה אינו ראוי לרחמים בעניין חזרתו לנהיגה, וככל שרכבו כבד יותר ושעותיו על הכביש ביום רבות יותר, כך מסוכנתו לחזור להגה רבה יותר. תחושת הלב אומרת שיש למנוע ממנו המשך נהיגה, גם אם "הֶחזיר את חובו לחברה", גם אם פרנסתו תיפגע מכך.

עד כאן נגד השבתו להגה של עבריין התנועה שגרם לתאונה קשה. אלא שחשיבה עמוקה יותר חושפת את העובדה שלאדם הגורם תאונת דרכים קשה ככל שתהייה, אין מניע או כוונה ואין הוא מתכנן אותה מראש. פִּשעו ברשלנותו.

צריך לתת הזדמנות לרשלן, הזדמנות לחינוך מתקן נהיגה. אנשי מקצוע יודעים כיצד לנתח את רכיבי הרשלנות ולהבין מאין הם נובעים, אפשר שמחוסר ידע, אולי מחוסר מודעות למגבלות אנוש או למגבלות הרכב. הדוגמאות כה רבות עד שהמסגרת שהוקצתה לדעה זו לא תספיק.

החינוך מתקן הנהיגה, על חשבון המתחנך ללא סבסוד של המדינה, לא ימתין לצבירת 12 נקודות או 24, אלא יחל מיד לאחר התאונה גם בעת תקופה של פסילת רישיון נהיגה בגלל התאונה.

החינוך מתקן הנהיגה יכלול היבטי נהיגה חברתיים, טכניים ותעבורתיים, בהם תרגול בנהיגה מעשית.

החינוך מתקן הנהיגה יהיה מפוקח על ידי אנשי מקצוע, והם, בסופו של התהליך יקבעו אם ניתן להחזירו להגה ובאילו תנאים. אם ייקבע שאינו ראוי, ייאסר עליו לשמש כנהג מקצועי כל ימי חייו ובמקרים מסוימים גם כנהג של רכב קל.

הכותב הוא מנכ"ל ב.ב.ד – בטיחות בדרכים המרכז להדרכה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר