"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרכז את השיימינג

,עודכן

אין זה סוד כי ריבוי האפשרויות ברשת מהווה לעיתים כר פורה לפורענות. השיח סביב הסכנות באינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, כאשר אנו עוסקים בסוגיות ברשת, השפעותיה וסכנותיה על בסיס כמעט יומיומי. מצב זה הינו כורח המציאות נוכח כמות הגולשים המאמירה גם בזמן כתיבת שורות אלה - כ-3.2 מיליארד משתמשי אינטרנט בעולם, ובישראל בלבד 6.3 מיליון.

בד בבד, עולה השאלה – מדוע אנו בוחרים כחברה לציין מידי שנה את "היום הלאומי לאינטרנט בטוח", שיצוין בשבוע הבא. פרק זמן קצוב שנקבע על פי נורמה חברתית, 24 שעות בהן אנו מדגישים כמה חשוב והכרחי ליצור מרחב אינטרנטי בטוח.

מומחי רשת חוזרים על מנטרה קבועה ומדגישים שחייבים לצמצם בתכנים שמשחיתים את נפשותיהם של הצעירים. ואילו הדור הוותיק דווקא ביום זה, נדחק הצידה, זאת על אף שהוא חווה סכנות אינטרנטיות על בסיס יומי. מה שמביא אותנו לתהות לגביי האופן בו אנו מציינים את סוגיית הרשת, שכן יממה אחת אינה מספיקה על מנת להחדיר את הנושא לשיח הציבורי, כך מתברר. מה גם שבשנה האחרונה, התפרצה באופן חריף רעה חדשה בדמות תופעת ה"שיימינג", אשר עולה שוב ושוב לדיון ציבורי ותופסת נתח משמעותי בשיח הסובב סביב הרשת.

דו"ח עדכני של חברת בזק מציג נתונים חשובים, לפיהם כ-60% מגולשי האינטרנט בישראל נחשפו לשיימינג ברשת בשנה החולפת. נתון זה ואחרים מחדדים את התחושה שההתפתחויות הטכנולוגיות מביאות התמודדויות מגוונות אליהן אנו צריכים להתאים את עצמנו. בכל הנוגע לתופעת השיימינג, ההתמודדות צריכה להיות מושתתת על מספר רבדים. ראשית, בקביעת נורמות חברתיות מותאמות נוכח האיום, קרי – קיום הדיון סביב סכנות התופעה לאורך כל השנה ולא התמקדות סביב יום אחד.

שנית, נדרשת חקיקה חדשה ותיקון חוקים קיימים, במקרים בהם אכן נדרשת התערבות חקיקתית. הכוונה הינה לריענון החוק בהתאם למה שקורה הלכה למעשה במרחב האינטרנטי, במקביל להכנסת גוף רגולטורי שיפקח על הנושא. שלישית, נדרשת הבנה כי ביוש פומבי באינטרנט אינו נחלתם של הצעירים בלבד. צעירים, מבוגרים, תלמידים, בעלי משרות במעמד מנהלי בכיר, אישי ציבור, פוליטיקאים וגם גולשים מן השורה חווים מידי יום על בשרם הקנטות ברשתות החברתיות, ויש להגן על כולם.

אני מאמין שיום האינטרנט הבטוח יכול להוות הזדמנות להתנעת תהליכים אלה ולהתמודדות שלנו כחברה עם תופעת השיימינג. מן הראוי שהדיונים יסובו סביב פתרונות ריאליים לתופעה המכוערת והאכזרית הזאת, וטובה שעה אחת קודם.

הכותב הוא רכז נוער במועצה אזורית חבל יבנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ניר יעקובי

רכז נוער במועצה אזורית חבל יבנה

כדאילהכיר