"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שירות דת: המיסוי יבטיח סדר

,עודכן

לפני כשבועיים הוציאה רשות המסים חוזר בנושא "מיסוי שירותי דת". חוזר זה בא להסדיר את שאלת תשלומי המס של כל סוגי המקובלים, הרבנים והבאבות למיניהם ולסוגיהם.

זה כבר זמן רב שתופעת הישועות והסגולות נראית כעסק מסחרי לכל דבר. הרבנים המשמשים יועצים ומקובלים נותני ברכות מתניידים ברחבי הארץ ברכבי פאר, מחזיקים חצרות מפוארות ומרובות בכוח אדם, מוציאים עלוני פרסום ושיווק, ולפלא הוא שעד כה לא העזו שלטונות המס להיכנס ולחקור את טיב המהלכים הכספיים הנעשים במקומות אלו.

לדעתי היה זה אחד המוקדים של חילול השם בימינו, כשההנחה המקובלת בציבור היא שרב מקבל את שכרו במעטפה סגורה, בלא תיעוד ובלא מעקב, וממילא "סתם רב" הוא בחזקת פושע. הרי צריך להיות ברור שהדגל של קדושה וטהרה, השלט של תלמוד וקבלה, אינם כלום כאשר הם בנויים על תשתית של מירמה וגניבה ממוסדות המדינה ומהציבור.

עניין נוסף שאור השמש יפה לו הוא הזיהוי של רבנים ומקובלים. יש מקרים רבים ששמם של "באבות" פלאיים, נגר, נפח או שואב מים, עובר מפה לאוזן. בצורה כזו אין שום אפשרות לדעת אם אין מדובר בשרלטן שאתמול היה נהג מערבל בטון והיום הוא מקובל ידוע, במורה לגיל הרך שהחליט להפוך לאדמו"ר או ברב אמיתי, שלמד ולימד, נסמך והוכר על ידי רבנים ידועים אחרים, ופעולותיו עוברות מידה של בקרה. אמנם אין די בעצם הפיקוח הפיננסי כדי להציל מכל אלה, אך קיומה של ישות משפטית תאגידית ובת תביעה ותיעודן של פעולות שירותי הדת יכולים לעזור מאוד בפיקוח כללי על ה"שוק".

אין צורך לחשוש מירידה בהכנסות או בהיקף הפעילות. עבודה של החצרות במסגרת של חברה או מוסד תאפשר עבודה לאור היום מול חברות ציבוריות ופרטיות, תאפשר לממן ולשלם שכר לעובדי החצרות – הגבאים והמשמשים - בצורה מסודרת, ובחלק מהמקרים תאפשר הכרה בהוצאה על שירותי דת כהוצאה מוכרת במס, וכך יגדל סך המקורות המשמשים לפעילות תורנית, והם גם יופנו למקומות המתאימים יותר.

קיומה של חצר גדולה המבוססת על העלמת הכנסות משפיע מאוד גם על מערכת הפעילות הכללית ועל מבנה ההוצאות של החצר: אי אפשר לשלם לעובדים בצורה מסודרת, להפריש עבורם לתנאים סוציאליים ולהקנות להם הגנה של הביטוח הלאומי. ההוצאות מופנות גם הן לכיוונים שעובדים ב"שחור", וכך נבנית והולכת תעשייה שלמה שאינה עוברת באור השמש של הביקורת הפיננסית ומפיצה סביבה בעיות, צרות ומירמה.

גם החוזר עצמו מכיר, על פי לשונו, במצב שבו נותנים מתנה קטנה לרב שערך חופה, למדריכת כלות או למרצה אורח - כאשר מדובר במקרה מזדמן, ולא בעיקר ההכנסה של הרבנים מגישי העזרה. אם נזכה ומעתה יהיו על בקבוקי המים הקדושים גם ח.פ. ומספר עמותה, עם הקמעות - חשבונית מס, ולהילולה ניכוי מס מוכר - אני תקווה שיהיה זה לתועלת העם, לתועלת התורה ולומדיה, וישלח לכולנו ברכה משמיים עד בלי די.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר