"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טוב שהתנצלו, אבל השמאל סותם פיות

,עודכן

חברי תנועת "אם תרצו" הבינו והפנימו את הטעות בהעלאת קמפיין "השתולים". ההתנצלות שלהם ראויה ובמקומה, ויש לברך על מהירות ההפנמה וההתנצלות. בידוע שהעם היהודי משחר עלותו על במת ההיסטוריה הוא עם גיאולוגי שיש בו שברים, משברים ומחלוקות. סוד ההצטיינות היהודי מצוי, בין השאר, בחשיבה פלורליסטית, ביכולת להכיל דעות שונות ומגוונות ובעיקר בחשיבה מחוץ לקופסה האטומה.

את חוסר הסובלנות של השמאל כולם מכירים, אין צורך שהימין יתחרה באותו חוסר סובלנות. זכותו של כל אדם במדינה דמוקרטית, ובוודאי במדינה יהודית, לחשוב אחרת, לבטא את דעותיו, כולל אלה הקיצוניות, ולהיות חבר בעמותות שמרגיזות כמעט עד קצה יכולת הסבל.

הימין אינו תנועת שוליים

החברה הישראלית היא אריג מופלא שיש בו צבעים וגוונים שונים, ועל כך גאוותנו; חברה תוססת ודעתנית ששום דבר בה לא מובן מאליו. אפילו גבולותיה במחלוקת פנימית, ואחרי אלפי שנים עוד מתווכחים בנושא מי הוא יהודי.

אפשר להבין את התסכול של תנועת אם תרצו ושל עמותות ימין אחרות. חברי העמותות, כמו רבים מאזרחי מדינת ישראל, מכירים את השלטון המוחלט של השמאל בתרבות, באמנות ובתקשורת. אנשי השמאל כל הזמן זועקים "דמוקרטיה", ובו בזמן סותמים את הפה לכל מי שלא חושב כמותם.

הימין מנצח במערכות הבחירות, ובמרחב התקשורתי נותנים לימין במה כאילו מדובר בתנועת שוליים. עם זאת, תסכול הוא תמיד יועץ רע.

במדינת ישראל כבר שנים רבות יש ויכוח עמוק ומהותי בין ימין לשמאל. רוב הציבור מזדהה עם עמדות הימין.

בימים שכאלה מותר לגלות אבירות של מנצחים ולהפסיק קמפיינים שלכאורה מסמנים אנשים כ"בוגדים".

יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, ואין אנו יכולים להרשות לעצמנו לפתוח חזית פנימית מיותרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר