על צה"ל, פעילות מבצעית ושיקולי מוסר

את הסיפור הזה לא שמעתם בתקשורת האלקטרונית ולא קראתם עליו בעיתונות הכתובה בארץ ובעולם. הוא כנראה לא מספיק מעניין, הוא כנראה לא יעורר סערה ולא יקים את ארגוני זכויות האדם השונים. אבל דמותו של צה"ל, כפי שמצטיירת בסיפור הזה - גם בסיפור הזה - שונה כל כך מדמותו של כל צבא אחר בעולם. ובוודאי שדמותו של צה"ל הפוכה מהדמות המפלצתית שארגונים מסוימים וכלי תקשורת מסוימים מגויסים כדי להפיץ בעולם ולהוציא דיבת הארץ רעה, בשירות קמפיין הדה־לגיטימציה לישראל.

לאחרונה סיים גדוד מילואים תעסוקה מבצעית בגיזרת גוש עציון, ובמסגרתה קיבל משימה - לעצור מחבלת מבוקשת באחד הכפרים באזור תקוע. על פי המידע שבידי השב"כ, שימשה המחבלת, אם לילדים שבעלה יושב בכלא, בלדרית להעברת אמצעי לחימה וכסף לחוליית טרור המתכננת פיגוע.

לצד הפקודה לעצור את המחבלת, הוטל על הגדוד לבצע את המשימה באור יום - להבדיל ממעצרים ליליים הנפוצים כל כך. הסיבה לכך היתה הרצון למנוע טראומה מילדיה של המחבלת, שעלולים לחוות את המעצר הלילי. ואכן, הפעולה התבצעה ביום. כצפוי, כניסת הכוח באור יום עוררה מהומות בכפר, שכללו יידוי סלעים ובקבוקי תבערה על הכוח. לא היו נפגעים לכוחותינו והמשימה בוצעה במלואה.

בקרב הלוחמים והמפקדים נערכו דיונים על אודות אופי הפקודה - האם נכון להסתכן ולא לבצע את המעצר באישון לילה? הדרג הבכיר קיבל החלטה מודעת לקחת סיכון, מסיבות ערכיות ומוסריות, מסיבות הומניטריות. האם זו החלטה נכונה? האם זו החלטה מוסרית?

החובה המוסרית העליונה היא מניעת הפיגוע והצלת חיי אדם. אולם קיימת חובה מוסרית למנוע פגיעה מיותרת גם בקרב האויב, כמו אותה פגיעה טראומטית בילדי המחבלת, וקיימת גם חובה מוסרית להבטיח את שלומם של חיילי צה"ל ולמנוע מהם סכנה מיותרת. והרי ברור שחיי חיילינו קודמים.

אפשר להתווכח אם ההחלטה שהתקבלה היא המוסרית ביותר, אולם על דבר אחד אי אפשר להתווכח - הדילמה עצמה היא מוסרית וההחלטה נבעה משיקולי מוסר. בעיניי, עצם הדילמה משמעותית יותר מהחלטה זו או אחרת כיצד לפתור אותה.

א', סגן מפקד הגדוד, רב ומחנך מאחד היישובים הדתיים בגולן, שלם עם ההחלטה. "צה"ל אינו נלחם רק על מיגור האויב, אלא גם על דמותה המוסרית של החברה הישראלית", אמר לי בשיחה בינינו, "תמיד יש מערך מורכב של שיקול דעת. לטעמי, בשיקול הכולל, מכיוון שלא היה מדובר בסיכול של פיגוע מיידי, שיקול הדעת היה נכון". גם א' חושב שהדבר החשוב, יותר מההחלטה, הוא עצם הדיון. "זה דבר קסום ומדהים".

לדעתי, ההחלטה הסופית היתה שגויה מבחינה מוסרית. המטרה - סיכול פיגוע - אינה מקדשת את כל האמצעים. גם המטרה של שמירה על שלומם של חיילינו אינה מקדשת את כל האמצעים. ומניעת טראומה מילדי המחבלת היא בהחלט שיקול ראוי. אך בשיקול הערכי הכולל - מניעת הטראומה אינה מצדיקה פגיעה בחייל, חלילה. עם זאת, כאמור, עיקר החשיבות בסיפור הוא בעצם הדילמה. והדילמה הזו מעידה על דמותו של צה"ל, על צביונו האמיתי.