לא חקירה של ממש

גבי אשכנזי יצא את לשכת הרמטכ"ל לביתה של חברה לשוחח 17 דקות מטלפון אלמוני־חסוי עם בועז הרפז, רק כדי לומר לו כי יאמר אמת בחקירה העוסקת במסמך הכוזב. כאילו אי אפשר להחליט לומר אמת בזעקת רמקולים בכיכר העיר; וחבר קרוב של אשכנזי הומרץ על ידיו להביא עוד ועוד חומרים נגד היריבים, ואפילו אם לא ברור אם המשימה בוצעה - יהודה וינשטיין אינו רואה בכך כל רע, אם כי גם הוא נאלץ להודות שהרמטכ"ל היה פעיל יותר באיסוף נגד לשכת שר הביטחון מכפי שסברו בתחילה;

ובכלל, לפי היועץ המשפטי, מותר לאסוף חומרים על יריבים כל עוד לא נעשה שימוש בכלים פליליים, ומה על ההיררכיה שלפיה הצבא כפוף למערכת האזרחית? והרי בסופו של דבר, כאשר דובר על "פוטש", איש לא התכוון חלילה שטנקים יקיפו את לשכת שר הביטחון; ואשכנזי ניסה להסתיר את עומק קשריו עם הרפז, וכשנחשפה האמת הטיח בו סגנו בני גנץ כי "פגר" מצוי עדיין בדיוני המטכ"ל ולא האמין לו מכאן ואילך, ומה זה? לא כלום?;

והמסמך הכוזב יצא מלשכת הרמטכ"ל לערוץ 2, ואם אשכנזי לא העניש או לפחות גער במי שעשה כן - הוא אחראי לכך גם אם לא ידע על הפרסום מראש, ובעיני וינשטיין גם זה כמעט עניין של מה בכך;

ושיחה מוקלטת נמחקה, והיות שהדבר נעשה כדי שלא תיפול ללשכה היריבה, בעיני וינשטיין זהסביר, ולא מגיע כדי מעשה פלילי;

ועדיין אין זאת אומרת שווינשטיין היה צריך להעמיד לדין את אשכנזי וארז וינר ואבי בניהו, ואפשר היה להסתפק בהערות החריפות של מבקר המדינה על התנהגותם הבלתי הולמת של קצינים בכירים - אבל חקירה של ממש לא היתה כאן. בעיקר מפני שווינשטיין לא רצה בה מלכתחילה, וזה מקצה ב' לסגירת התיק של אביגדור ליברמן.

כדי שתהיה חקירה של ממש צריך היה להציע להרפז להיות עד מדינה. אז מה אם מסר גרסאות ראשונות שלא נראו לפרקליטות ולמשטרה? גם שולה זקן מסרה כאלה. עד שהגיעה עיסקת עד המדינה וניפקה גירסה שהיה אפשר להוכיח באורח יציב את דיוקה.

נכון שווינשטיין אימץ את הביקורת של מבקר המדינה יוסף שפירא - המבוססת על גילויי מיכה לינדנשטראוס - ובמדינה מתוקנת זה היה מספיק כדי לשגר את המעורבים לעסקים פרטיים. לא בישראל, כאן גם עבר פלילי לאחר תקופת צינון אינו מהווה משוכה מפני חזרה לחיים הפוליטיים. זה קלקול.

היו עוד דרכי טיפול חלופיות. ייתכן כי בנימין נתניהו ואהוד ברק שגו שלא הגיבו על מהלך ההתגרות הראשון מלשכת הרמטכ"ל בהעברת המסמך לטלוויזיה בהפסקת כהונתו של אשכנזי; ואולי טעה הפצ"ר דני עפרוני שלא העמידו לדין משמעתי על התנהגות בלתי הולמת. הכל חלב שפוך. על פי הנורמה הישראלית, דרכו לפוליטיקה סלולה באספלט.