"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרוש שיח בין־דתי אמיץ

,עודכן

כשאירועי גל הטרור הולכים ונמשכים, אנו עדים להידרדרות גוברת ביחסי יהודים ומוסלמים בישראל. כשהחשדנות, המתח וגילויי השנאה גוברים משני צידי המתרס, אזרחים רבים נושאים את עיניהם בחיפוש אחר מי שיעלה בידו להרגיע את הרוחות. מלבד אחריותם של המנהיגים המדיניים, נראה כי גם על המנהיגות הדתית של שני המגזרים מוטלת החובה לפעול בעניין ולשתף פעולה לשינוי המציאות הקיימת.

שיח בין־דתי כבר מתקיים בפורומים שונים ורבים, ואף אנוכי משתתף מדי כמה חודשים במפגשים בין מנהיגי דת יהודים, נוצרים ומוסלמים כדי לקדם שיח משמעותי. אולם הגם שהשיח הקיים כיום הוא בעל משמעות וחשיבות רבה, אי אפשר להתעלם מן העובדה שבמבחן התוצאה הוא נכשל.

נראה שאחת הסיבות לכך נעוצה בהימנעות של כל אחד מהצדדים מלהתמודד עם ה"שלדים" הספונים במקורותיו. כך לדוגמה במפגשים שבהם השתתפתי חוזר על עצמו שוב ושוב ריטואל קבוע, שבמסגרתו כל אחד מהמשתתפים מביא ציטוטים נאים ממקורותיו ומספר בשבחה של דתו. במפגש האחרון שבו השתתפתי, הביא אותי ריטואל זה לנוע בחוסר נוחות בכיסא, וללא מילים, להביע את מורת רוחי מהדברים. שאלו אותי החברים שהשתתפו בו מדוע איני מדבר, ותשובתי היתה כי כל הדברים שנאמרים על ידיהם הם כה נחמדים ויפים, עד כדי כך שעולה מהם הרושם שבאמת הכל מושלם. אבל אם זוהי המציאות, שאלתי, כיצד קורה שהמצב בינינו כל כך גרוע?

מרבית תשובות החברים לשאלתי זיהו את שורש הבעיה בעובדה שככל שאנשים נעשים דתיים יותר, כך הם נעשים קיצונים יותר ומעוותים את בשורתה האמיתית של הדת. הגם שיש אמת בדבר, נראה כי היתלות בסיבה זו בלבד היא חסרה ונעדרת האומץ לומר את האמת הנוקבת, והיא - שבכל אחת מהדתות ומהמסורות הדתיות, בצד אמירות מוסריות גדולות וחשובות יש גם אמירות שקריאתן השטחית היא בעייתית מבחינה מוסרית ביחסן לבני דתות אחרות. אם ברצוננו להגיע לשורש העניין על מנת לשנות את המציאות הקיימת - ראשית, עלינו להתמודד באומץ עם אותם מקורות קשים במסורת הדתית שלנו וללכת בעקבות חז"ל, שהשכילו לתת פירוש מוסרי והומני למקורות הקדומים הקשים. עלינו לעמוד כל אחד מול הציבור שלו ולחנך ברוח זו, המדגישה את צלם הא־לוהים שבו נבראו כל בני האדם.

מנהיגי הדת שמולם העליתי את הטענה התקשו לקבלה. אחד השייח'ים במפגש אף טען: "אני יודע את כל הקוראן בעל פה, ואצלנו אין שום אמירה כנגד מי שאינו מוסלמי". הלם הכה בי נוכח השקר הגס, וחיפוש מהיר בגוגל תוך כדי דבריו העלה שלל ציטוטים מהקוראן ופסוקים על אודות צביעותם של היהודים, הכוונה להורגם ועוד אמירות שונות של אנטישימיות מוסלמית כלפי היהודים.

אולם אמירות ומקורות בעייתיים אפשר למצוא גם במסורת היהודית והנוצרית. עלינו ליצור שיח בין־דתי משמעותי ואמיץ שבמסגרתו נתמודד עם פסוקים ופירושים בעייתיים, שכן רק שיח כזה עשוי לחלחל אל השטח ואולי אף להביא לתחילתו של השינוי.

הכותב הוא חבר הנהלת רבני בית הלל,ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב הקיבוץ לביאטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר