"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשק במגזר הערבי: סכנת הצביעות

,עודכן

התבטאויותיהם של הח"כים הערבים בוועדת הפנים של הכנסת, בדרישה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי בכפרי המגזר, היא אותנטית ומשקפת כאב אמיתי. אכן, החברה הערבית נתונה לאיומן של כנופיות חמושים המטילות את חיתתן על הרחוב, ואנשי המגזר הם לפי שעה הניזוקים העיקריים ממציאות זו. אך מחר נסבול מכך כולנו.

מי שסבור שהפשיעה בסקטור הערבי מתחילה ומסתיימת בערים ובכפרים הערביים, טועה. כנופיות הפשע (גם מעורבות) אינן מכירות בגבולות המוניציפליים ומאיימות גם על הרחוב היהודי. שם נקנים ומופצים הסמים, ושם נרכש גם הנשק שנגנב מצה"ל מידי בלדרים, צרכנים וסוחרים. מערכת המניעים העבריינית חוצה עמים ואידיאולוגיות. הנשק הגנוב מצה"ל, המשמש תשלום עבור סמים, הופך בשניות לכלי לביצוע פשעים ועבירות ביטחון.

מי שהעלים עין מהברחות הסמים והזונות בגבול מצרים, נאלץ אחר כך להתמודד עם התחמשות חמאס ומערך הבדואים ש"חזרו בתשובה" והפכו לטרוריסטים של דאעש. מה שמתחיל במצוקה חברתית, בסמים, בנשק ובזונות, נגמר בפיגוע מסוג זה שאירע במועדון בדיזנגוף. את סוד המצוקה והפשע כבסיס לגיוס פעילים ידעו חמאס והתנועה האיסלאמית של ראאד סלאח כאחד לנצל היטב.

הסיבות לאחזקת נשק בסקטור הערבי רבות. יש בקרב משפחות ערביות נקמות דם עתיקות, שמחולליהן כיום שכחו מזמן מדוע התחילו והם מצטיידים בנשק הן לתוקפנות והן להתגוננות. יסוד האלימות, הפשע, המתירנות והעבריינות מקבל תאוצה הן בהשפעת סרטי הפעולה והן בשל ההסתה המסלימה על גלי הניכור והמצוקה. רבים מבני הנוער, אפילו כאלה שאינם עבריינים, מחפשים תחושת ערך ומצטיידים בנשק להרתעה ולהגנה עצמית.

מגוון הפשיעה בסקטור הערבי מחייב חשיבה וטיפול מערכתי: מדובר באלימות, בנהיגה פרועה ובלי רישיון, בבנייה בלתי חוקית, בסמים, באי תשלום מסים, בגניבה, בהשלכת פסולת, בעבירות רעש ממסגדים וברעות חולות נוספות.

אל מול אלה דורשים הח"כים הערבים פתרונות אך, כרגיל, מדברים בכפל לשון. ברור שלצורך חיסול העבריינות והנשק צריכה המשטרה להסתייע בשוטרים ערבים ובקהילה עצמה. אלא שברחוב חוששים מנקמנות או מתיוג המסייעים לחוק כמשת"פים.

המסר שהעבירה חנין זועבי שעה שכינתה בזמנו שוטר ערבי כמשת"פ אינו תורם למאמץ. הגדיל לעשות איימן עודה כשאמר: "נסייע לאיסוף הנשק, אך אם ינצלו את ההזדמנות להרוג אזרחים - נתנגד"... מדובר ברמז זדוני, שלפיו השוטרים רק מחפשים הזדמנות להרוג ערבים. אכן, נשק הצביעות מסוכן יותר ממקלע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר