נקמה מוגשת קרה

הוא התקבל למועדון הטרור כשרצח 2 מבני משפחת הרן ב־79' • נטש אישה ואת העדה הדרוזית, ופצח בקריירה מחודשת שהסתיימה בחיסולו, לפי חיזבאללה, בידי ישראל • ההתנקשות בקונטאר שולחת מסר לאויבינו

כל ישראלי שהכיר אישית את הטרוריסט הרוצח סמיר קונטאר טען, בלשון עממית, כי מדובר בפסיכופת אמיתי. ואכן, הקריירה של המחבל בן העדה הדרוזית מצביעה על אישיות אופורטוניסטית המחפשת אפיקי הרג. כדי לקבל כרטיס כניסה למועדון גיבורי הרשות הפלשתינית, רצח קונטאר שני שוטרים ושניים מבני משפחת הרן ב־1979. את גולגולתה של עינת הרן, רק בת 4, רוצץ בקת נשקו. אפילו טרם חיסולו עסק בתכנון ובביצוע פיגועים נגד ישראל, ולאחרונה זכה לתואר הפלשתיני "שאהיד" - ממש כמו הסכינאים, הדורסים, היורים ושאר המחבלים שישראל מחסלת.

הרציחות הראשונות של קונטאר לא הדירו שינה מעיניו. להפך; בכלא הישראלי הוא השמין מנחת והשלים את השכלתו האקדמית. כששוחרר בעקבות עיסקת החילופין עם חיזבאללה, נישא לאישה שיעית נוספת ועזב את הפלשתינית שאיתה התחתן בעודו בכלאו. בד בבד נטש את העדה הדרוזית, חבר לחיזבאללה ופתח בקריירת טרור מחודשת, שאותה סיים כשיעי - בקברו.

קונטאר היה שכיר חרב שהפך עוד בחייו, ובעיקר לאחר מותו, לשאהיד ולגיבור בפנתיאון הפלשתיני. בסופו של זיגזג פתלתל, שבמהלכו פעל בשירות איראן וחיזבאללה למען נשיא סוריה הרוצח בשאר אסד, חוסל במבצע צבאי מדהים ברובע ג'רמאנה בדמשק. חיזבאללה מאשים את ישראל בחיסול.

רשימה ארוכה ואכזרית

דומה כי מאז התגייס בגיל 16 לחזית העממית לשחרור פלשתין, מפקדיו ראו בו בעיקר גיבנת. הוא קודם בשיטת ה"בעיטה למעלה", בשל הישגיו המוגבלים והתנהגותו הבעייתית. בהמשך עלה כיתה, וחבר לאיראנים במאמץ ליצור חזית טרור נוספת נגד ישראל בגולן. מאז שחרורו ועד חיסולו, הפך קונטאר לסמל. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ספד ל"גיבור פלשתין הלבנוני", כלשונו, וצירף את פשע חיסולו לרשימה ארוכה ונקמנית שמנהל הארגון נגד ישראל, בהבטיחו תגמול "במקום ובזמן שייבחר". למי שתוהה: גם בלי רשימה כזו יבצע חיזבאללה פיגועים כל אימת שיוכל; אך נראה שעתה, בשל הסתבכותו המדממת בסוריה, יעדיף לבצעם מחוץ לזירת סוריה ולבנון.

בעקבות החיסול, הוציא גם האגף המדיני של חזית המאבק העממי (ארגון סירוב, המזוהה לרוב עם השמאל האתיאיסטי) מודעת אבל, בה הצהיר כי החיסול הוא פשע נגד אנשי ההתנגדות.

"דם החללים לא נשפך לשווא", נכתב, "הפשע יוסיף לנחישותם של הלוחמים והאויב ישלם את מחיר פשעיו". לפי אנשי החזית, ניסיונותיו הנואשים של האויב לפגוע במחנה ההתקוממות, תוך ניצול נסיבות המלחמה ותמיכתו בטרור בסוריה, לא יבטיחו לו יציבות כפי שהוא משלה את עצמו. המודעה מבהירה כי ככל שיגברו העוינות והיוהרה הישראליות, הדבר יביא להחרפת המאבק נגד הכיבוש - ובכל מחיר.

גלים של ספק

לאחר מות קונטאר, גרושתו הפלשתינית סיפקה הגדרה מעניינת לפועלו כשאמרה כי המחבל "לא לחם נגד ישראל, אלא נגד העם הסורי והפלשתיני". ואכן, לא בכדי התהדרו התנועות האיסלאמיות הרדיקליות הסוניות בחיסולו כאויבם של הסורים. אבל ראו איזו אירוניה: דווקא אנשי הרשות הפלשתינית רואים בטרוריסט הזה, שפעל לצד חיזבאללה, איראן ואסד, מודל חיקוי לנוער כלוחם וכשאהיד. אין זה מקרה שבסמיכות לחיסול קונטאר מנהלת הרשות הפלשתינית קמפיין הסברה שקרי, שלפיו ישראל מוציאה להורג פלשתינים תמימים ברחובות. התסריט הישן והאידילי של כלא, טיפולי שיניים, פנסיה למשפחות ותהילת עולם כאסיר משוחרר - השתבש. קורבנות הטרור, למרבה החוצפה, מחסלים את המחבלים כבר בזירת הטרור עצמה.

העורך הראשי של סוכנות הידיעות הפלשתינית "מען", ד"ר נאצר אל־לחאם, טוען כי חיסול קונטאר עורר בקרב המשכילים הפלשתינים ספקות ביחס לרוסיה. מאז הופל המטוס הרוסי בידי הטורקים, הוא מלין, התחייבה רוסיה כי שמי סוריה יהיו כשמי מוסקבה. כיצד, אם כן, התירו הרוסים לישראלים לבצע רצח פוליטי בדמשק ללא תגובת נגד סורית, רוסית או ערבית?

ד"ר אל־לחאם מאמין שישראל מרשה לעצמה לעשות בבירות ערב יותר ממה שהיא עושה אפילו בשטחי הרשות הפלשתינית, אך אלה שמעבירים ביקורת נגד פעולותיה שם אינם שואלים כיצד היא פוגעת בסודאן, בלבנון ובסוריה. הוא חש כי ישראל התירה כל רסן בהתנהגותה "החייתית" ומרשה לעצמה להפציץ ולהרוג כרצונה. לדבריו, יוצרים פשעים אלה דור ערבי בטווח 30 השנים הבאות, שכל תקוותו תהיה להפציץ את תל אביב. דברים דומים השמיעו פעילי המפלגה הקומוניסטית הישראלית והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון.

אפשר להבין את המלעיזים הללו - לפחות בהנחה שמסכימים עם גישת "לו הייתי פלשתיני, הייתי טרוריסט" האומללה. אך האמת היא שבניגוד למתרחש במחוזותינו, יריבינו אינם משמשים סוכני השפעה שגויסו לפגיעה במדיניות ממשלתם הנבחרת או לצורך הבאשת דימויה בעולם. הם אינם שוברים שתיקה בשירות מדינות ואג'נדות זרות, אלא תומכים נלהבים בטרור הפלשתיני מתוך אמונה רצחנית בצדקתם. אוי להבדל העצוב.

הישראלים הלוחמים למען קיומה של המדינה באזור דמים זה נאלצים לאמץ חלק מנורמות ההישרדות, המאפשרות למיעוטים קיום סביר בים הרצח והטרור שמסביב. ברוח זו, חיסול קונטאר (כמו חיסול רוצחי מינכן) הוא בגדר מימוש המשל הבדואי, שלפיו "הבדואי שנקם את נקמתו לאחר 40 שנה, טוען: מיהרתי".

קונטאר חיכה למותו. חיסולו בסוריה יכול להיות מסר לאנשי הרשות הפלשתינית, למחבלי חמאס ולכל טרוריסט אחר בזירה - אם אכן בוצע החיסול על ידי ישראל, כפי שיוחס לה, וכפי שהאשים חיזבאללה - בנוגע ליכולת הצבאית של ישראל, לסבלנות שלה, לאיכות המודיעין וסוכני השטח ולהרסנות החימוש המדויק. כל אלה מקנים לזרועו הארוכה של צה"ל עוצמה הרתעתית חסרת תקדים. חיסולו המאוחר של קונטאר, בעיצומן של פעילויות טרור חדשות נגדנו, הוא מסר והבטחה לרוצחים הפלשתינים (כולל אלה ששוחררו בעיסקת שליט) כי סגירת החשבון כוללת בשוליה גם את יסוד הנקם - יסוד לגיטימי, בעיקר אם הפושע חזר לסורו.