ארה"ב וסעודיה: מאחורי התקררות היחסים

הברית רבת־השנים בין ארה"ב לערב הסעודית לא מתפרקת, אך הזוגיות בין השתיים כבר אינה מופלאה כפי שהיתה, ולאחרונה מתרבות הכתבות שמציגות את סעודיה בצבעים קודרים ומעלות שאלות לגבי התועלת או ההצדקה שבהמשך הקשרים המיוחדים של האמריקנים עימה.

השינוי הוא במפה הפוליטית העולמית. ארה"ב הסבה את מוקד מדיניות החוץ והביטחון שלה מהמזרח התיכון לעבר המזרח הרחוק, ובד בבד גובר החשש של בעלות בריתה המסורתיות באזור מהתקרבות בינה לבין איראן, ובפרט אחרי ההסכם הגרעיני. חוליה חשובה נוספת בהצטננות המתפתחת ביחסים היא הנפט. הנוסחה היתה פשוטה לאורך השנים: נפט ערבי לאמריקה וביטחון אמריקני לממלכה הסעודית ולשליטיה. נוסחה זו עדיין עומדת על תילה ואף צד אינו מעוניין לכרסם בה, מסיבות כלכליות ומדיניות.

אולם אם בעבר הלא רחוק ארה"ב היתה תלויה בנפט הערבי, הרי היוצרות התהפכו בעקבות מהפכת פצלי השמן שהפכה אותה בשנים האחרונות לא רק למספקת צורכי הנפט של עצמה, אלא גם ליצואנית נפט פוטנציאלית, ולכך היו גם השלכות מדיניות ואסטרטגיות, כולל התפנית למזרח הרחוק והתחממות היחסים עם איראן. ברם, הסעודים מצאו דרך להשיב מלחמה כלכלית שערה על ידי שמירת הרמה הגבוהה של הפקת הנפט, וכתוצאה מכך הורדה דרסטית במחירו, עד כדי הפיכת הנפט האמריקני מפצלי השמן לבלתי כלכלי. התוצאה האפשרית: שוב עשויה לגבור התלות האמריקנית בנפט הסעודי שתחייב את וושינגטון להעריך מחדש גם את ההיבטים האסטרטגיים שנובעים מכך (תוצאת לוואי נוספת: פגיעה בכלכלה הרוסית, ומה שחשוב יותר לריאד - חבלה קשה בסיכויי השיקום הכלכלי של איראן בעקבות הסרת הסנקציות).

ישראל אינה שחקן מרכזי בכל הנ"ל, אך היא גם אינה רק משקיפה מהצד. אמנם לקשריה עם ארה"ב יש אפיונים שונים מאלה של הברית האמריקנית עם סעודיה, אך יש מכנים משותפים בין העמדות המדיניות של ירושלים וריאד, ובייחוד בנושא האיראני. אמנם אין לצפות ליצירת קשרים רשמיים וגלויים בין שתי המדינות, ולו בגלל אופייה הפונדמנטליסטי הקיצוני של סעודיה, אך קשרים פרגמטיים בנושאים ספציפיים בהחלט ייתכנו, מה שמצדיק גם פעילות דיפלומטית ישירה של ירושלים כלפי ריאד. הנושא הפלשתיני אינו עומד בראש מעייניה של סעודיה אך היא אינה יכולה להתעלם ממנו. עם זאת, כדאי לזכור שאפילו אבן סעוד, למרות העמדות האנטישמיות שלו וההתבטאויות הפומביות והפרטיות נגד היהודים בארץ ישראל, המליץ למנהיגות הערבית בארץ לפעול בזהירות והבהיר לה שלא יצטרף למלחמה נגד ישראל אלא באופן סמלי - וכך אכן פעל.