"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרך ההסתה: מהבובה ועד הסכין

,עודכן

כ־4,000 בובות "רעולות פנים" נתפסו שלשום על ידי אנשי המכס של נמל חיפה במכולה שהיתה בדרכה לרשות הפלשתינית. בובות עטויות כפייה, אוחזות אבן בידן ועליה הכיתוב "ירושלים שלנו", עשו דרכן לזאטוטים מהרשות שעוד לא למדו שנאה מהי.

נדמה שהתרגלנו להסתה לשנאת יהודים ברשות הפלשתינית, אבל בגיל הרך? לאן עוד אפשר להגיע? זה שנים שהרשות הפלשתינית יוזמת תעמולת הסתה נגד ישראל בכל אמצעי אפשרי - שידורי רדיו, תוכניות טלוויזיה לילדים שבהן מוצגות דמויות היהודים כצאצאי קופים וחזירים, מענקים שמקבלות משפחות המחבלים והשאהידים כמתנה מאבו מאזן ורחובות וכיכרות שנקראים על שם מי שרצחו יהודים. רק בשבועות האחרונים ראינו כיצד אבו מאזן מקבל את גופות המחבלים שדקרו וירו ביהודים בטקס צבאי חגיגי ובקריאות ובתשואות רמות. צפינו כיצד בכל שחרור מחבלים עם דם על הידיים מקבלים אותם התושבים והרשות בחגיגות ובסוכריות שמחולקות ברחבי העיר. אבל בובות לתינוקות ולילדים רכים?

25 בתי ספר ברשות נקראים על שם מחבלים, בחלקם יש תלבושת אחידה ועליה מתנוססת תמונתו של השאהיד או תמונת פלשתין השלמה מהנהר אל הים. בבתי הספר לא תמצאו את ישראל במפות ספרי ההיסטוריה או הגיאוגרפיה, היא פשוט לא קיימת מבחינתם, ויו"ר התאחדות המורים במזרח ירושלים אמר בעצמו בראיון לטלוויזיה הפלשתינית "נפדה את אל־אקצא בדמנו". ג'יבריל רג'וב, ראש המועצה הפלשתינית העליונה לנוער ולספורט, אמר על פיגועי הדקירה והירי כי "אלו מעשי גבורה של יחידים ואני מתגאה בהם. אני מברך את כל מי שביצעו אותם. הלוחם, האסיר והשאהיד הם נכס לכל העם הפלשתיני". וגולת הכותרת בבתי הספר: אליפות כדורגל שנתית בבית ספרו של אחמד מנאסרה, אחד משני המחבלים שדקרו ילד בן 13 וגבר נוסף בפסגת זאב.

בובות האינתיפאדה לגיל הרך הן השלב הבא בפרופגנדת השנאה הפלשתינית, ששמה לה למטרה לשטוף את מוחם של הילדים לפני שאלו מספיקים לגבש דעה מוצקה. סבב פיגועי הדקירה האחרון הוא הוכחה שאותה הסתה עובדת. כשילד בן 13 וילדות בנות 16 יוצאים לדקור יהודים ברחוב, זה לא בגלל המאבק ב"כיבוש", זאת תוצאה ישירה של הסתה של שנים ששטפה את מוחם - בטלוויזיה, ברדיו ובבתי הספר. אין לילד בן 13 רצון טבעי לצאת לרצוח. התובנה הזו חייבת להישתל במוחו על ידי בוגרים ממנו. תפיסת הבובות השבוע מוכיחה שההסתה ברשות מעלה הילוך - לא רק תוכניות "חינוכיות" לילדים ולנוער, עכשיו גם הסתה לתינוקות. ככל שיתחילו מוקדם יותר, כך יהיו אפקטיביים מוקדם יותר. כל גיל הוא גיל מתאים להיות חייל בצבא אל־אקצא.

לא ברור לי איך אפשר ללדת לעולם ילד זך, טהור ותמים וללמדו מינקות לשנוא ולרצוח? איך אפשר ללמד ילדים להעריץ רוצחים עם דם על הידיים? איך אפשר ללמד אותם לדקלם שירים בחרוזים הקוראים לרצח יהודים? איך המחשבה המעוותת הזאת מובילה את הפלשתינים לחשוב שהילדים שלהם יגדלו לעולם טוב יותר?

קיוויתי שהדור הבא כבר יצליח לעשות כאן שלום. כששיטות ההסתה הללו הולכות ומשתכללות, החלום שלי הוא כנראה חלום רחוק מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר