משוואה בלי פתרון

באופן טבעי, כשאני שומע על מצוקתם של פליטים, מתעוררת בי חמלה. אני רגיש לנושא זה באופן אישי מכיוון שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשעוד הייתי תינוק, הוענק לי מקלט באוסטרליה. למשפחתי היה פחות מזל - היא נרצחה על ידי הנאצים במהלך השואה.

עם זאת, אני נדהם ממה שאני מפרש כתגובת בטן בלתי רציונלית מצד רבנים ומנהיגים יהודים, הקוראים לממשלות לספוג בהמוניהן את הפליטים הסורים.

הסיבה המרכזית להוקעת גישה זו היא שרובם המוחלט של הפליטים, מקורם במדינות מוסלמיות שאינן סוריה, כאשר ההערכות הן כי 70 אחוזים מהם הם גברים בגיל צבא. על כן, ניכר שמרבית מאוכלוסיית הפליטים הזו אינה מורכבת ממשפחות המבקשות מפלט, אלא מאנשים המבקשים קידום כלכלי. זאת ועוד, יותר מ־95 אחוזים מהפליטים הללו הם סונים, שאותם דאעש מתיימר לייצג, ואשר, בשונה מהיהודים במהלך השואה, אינם ניצבים בפני רצח עם.

דאעש מתרברב בהחדרת אלפי לוחמים לתוך גל המהגרים. פליטים בגבול יוון־מקדוניה, השבוע // צילום: איי.אף.פי

מדינות אירופיות מרכזיות שכבר מספקות מחסה למספר רב של פונדמנטליסטים מוסלמים קיצונים יוחלשו עוד יותר על ידי הפליטים החדשים. אלו, שיעים או סונים, חולקים כולם בוז משותף כלפי הדמוקרטיה, ערכי המערב והנצרות. יהיה זה הזוי לדמיין שמהגרים אלו ייקלטו באופן אפקטיבי יותר מאשר קודמיהם, המבקשים להקים חברות מקבילות בתוך המדינה המארחת שלהם. בהיעדר סינון הולם, הפליטים ימשיכו ללא ספק לכלול ג'יהאדיסטים, וזאת במיוחד כאשר מביאים בחשבון את העובדה שדאעש מתרברב בהחדרת אלפי לוחמים אל תוך גל ההגירה.

חוקר האיסלאם ברנרד לואיס חזה שכל עוד לא יינקטו צעדים דרסטיים לעקירת התנועה הזו, שיעורי הילודה הגבוהים בקרב אוכלוסיית המהגרים ישנו באופן בלתי הפיך את הדמוגרפיה של האזור, ויביאו לרוב מוסלמי עד סוף המאה. בהתעלם מהאיום הרחב לתרבות המערבית באירופה, יהיו אלו היהודים אשר יישאו בתחילה בעול השנאה האיסלאמית הפונדמנטליסטית.

סכנה לרב־תרבותיות

על כן, יש אירוניה מוחלטת בכך שבזמן שמוסדות ובתי ספר יהודיים באירופה נזקקים להגנה צבאית, ורבים עוזבים את היבשת בשל האנטישמיות המחריפה, אנו מוצאים יהודים ברחבי העולם הניצבים בחזית קידום תנועת ההגירה המורכבת בעיקרה מהאלמנטים האנטישמיים המרים ביותר.

מדהימה עוד יותר היא הנטייה האוניברסלית כמעט מצד מנהיגים יהודים להשמיע אנלוגיות בין מעמדם של הפליטים בני ימינו במזרח התיכון לבין יהודים בתקופת השואה.

הרב הבריטי הראשי לשעבר הלורד ג'ונתן סאקס היה בין הראשונים להשמיע אנלוגיה זו, ואליו הצטרפו שפע מנהיגים יהודים־אמריקנים וארגונים מגוונים כגון מוזיאון השואה בוושינגטון, הליגה נגד השמצה, הוועד היהודי־אמריקני וכן ארגונים רבניים רפורמיים, קונסרבטיביים ואורתודוקסיים.

על פי "הג'ואיש כרוניקל" הבריטי, הרב הבריטי הראשי אפרים מירוויס ורבנים מארגון ק"ק כנסת ישראל ביקרו במחנה פליטים סמוך לגבול המקדוני. הם הוזהרו לא להתסיס את העוינות נגד יהודים בקרב דיירי המחנה ולהצניע את לבושם על ידי חבישת כובעי בייסבול להסתרת הכיפות.

ואולם, הרב מירוויס היה כנראה נרגש למראה האסירים עד שחש מחויבות לערוך השוואות "למה שאנו כיהודים ראינו בעבר... אני חושב על בונקרים באושוויץ, שם הסוף היה שונה מאוד". למרבה האירוניה, סגנית ראש הממשלה של שבדיה, אוסה רומסון, התנצלה לאחר שהשמיעה אמירה דומה.

ההשוואה מקוממת, שכן יהודים שהשיגו מקלט מפני הנאצים השתלבו בתוך הקהילות המארחות שלהם ומעולם לא ניסו לכפות את ערכיהם היהודיים; זאת בניגוד למתיחויות שנוצרו באירופה על ידי מהגרים איסלאמים שביקשו לכפות את חוקי השריעה על החברה המארחת. זאת ועוד, הפליטים היהודים היו כולם סניגורים מסורים למען חיזוק הדמוקרטיה, והרימו תרומות משמעותיות להעשרה הכלכלית והתרבותית של המדינות שסיפקו להם מקלט.

כמו כן, אי אפשר להצביע על דוגמה יחידה של יהודי בן הדור השני אשר נהפך לטרוריסט בהשפעתם של רבנים קיצונים, כפי שהיה המקרה בקרב מוסלמים רבים בני הדור השני שעברו שטיפת מוח במדינות אירופיות עד כדי הפיכה לג'יהאדיסטים. הרעיון של יהודים הלוקחים חלק בפעילות טרור במדינות המערב הוא דבר שאי אפשר להעלות על הדעת.

אלו אכן בעיות קשות ואין כל פתרון קל להן. אך לאפשר לחמלה להכתיב מדיניות בלי להתייחס להשלכות ארוכות הטווח זהו חוסר אחריות ומתכון לאסון.

המציאות היא שהערכים הדמוקרטיים המערביים נמצאים תחת איום, ובעוד הרב־תרבותיות מהווה קונספט אידילי, היא יכולה להיות מופעלת רק בסביבה שבה כל הצדדים מוכנים לקבל חברה פתוחה. בעוד קיימת הבחנה אמיתית בין מוסלמים מתונים לרדיקלים, כל העדויות מצביעות על כך שהתעצמותם של אלמנטים אנטי־דמוקרטיים וג'יהאדיסטיים חזקים וגואים השולטים בכל קהילה מוסלמית גולה, מחלקת באופן מהיר את החברות הרב־תרבותיות לפלגים הלוחמים ביניהם.

כדי לעקור את ההגירה ההמונית של מיליוני מוסלמים לאירופה, יש לרכז מאמץ אינטנסיבי בייצוב המזרח התיכון, להביא לקץ מלחמת האזרחים בסוריה ולהביס את דאעש. יש לציין שאת הברבריות השולטת כיום באזור אפשר לייחס גם למאמציו הכושלים של ברק אובאמה לרצות את איראן ולגישת בניית הגשרים שלו עם מדינות עוינות על חשבון בעלי בריתו. נקודת המפנה היתה ביטול מחויבותו לפעול לאחר שאסד הפעיל נשק כימי נגד בני עמו.

שערורייה נוספת היא העובדה שהליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה איסלאמי בן 57 המדינות, פונים לקהילה הבינלאומית הלא־מוסלמית כדי ליישב בעיות שנוצרו על ידי הקיצוניות האיסלאמיסטית שמקורה בשורותיהם. סרבנותן העיקשת של מדינות הנפט הערביות העשירות לקלוט לתוכן ולו מספר מינימלי של בני עמן היא מגונה. לסעודיה יש 100 אלף אוהלים היכולים להכיל 3 מיליון פליטים. למרבה הפלא, הם מצדיקים את הימנעותם בכך שאנשים אלו הם סיכון ביטחוני.

עלינו להצטרף לקריאות להכיר בנוצרים וביזידים כפליטים. שלא כמו הסונים, קבוצות אלו ניצבות מול השמדה מצד דאעש. מעל לכל, עלינו להימנע מיצירת סיטואציה שבה, בהיעדר בידוק הולם, יונחו היסודות שיאפשרו לג'יהאדיסטים להשיג את מטרותיהם באופן דמוגרפי ולטרוף את היד שמאכילה אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו