גז, התיישבות וסחטנות

1מתווה הגז מתמהמה, אבל מתקדם לקראת אישורו. "אנחנו אנרכיסטים?" נעלבים המתנגדים למתווה, שמצידם לא מהססים לכנות את התומכים "שודדים" ו"משרתי טייקונים" וכינויים דומים ממיניסטריון האמת. אתמול צוטט בהבלטה ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שהתנגד בוועדת הכלכלה לכמות הייצוא של הגז. לא במקרה שכחו את ראשית דבריו: "חשוב לי להבהיר שאני לא מתנגד בשום אופן למתווה הגז המוצג... וכנראה שזה מתווה די טוב". אחר כך שוחחתי איתו וסיפרתי לו שהשמאל חגג על התנגדותו. שראל אמר לי שוב: "אני בעד המתווה, הוא נראה לי הגיוני. אמרתי זאת בצורה מאוד מפורשת". הוסיף שמתנגד רק לכמות ייצוא הגז, עניין שנדון בוועדת צמח שהחליטה אחרת. אבל בוועדה חיפשו כותרות נגד מתווה הגז.

2השבוע צד את עיני מאמר מוזר מטעם "הפורום לחשיבה אזורית", שהופיע באתר השמאל "מולד", הממומן גם בידי הקרן לישראל חדשה. המחאה נגד מתווה הגז משחקת לידיהם. תורף המאמר: מתווה הגז יגרום לעצמאות אנרגטית לישראל, וזה לא טוב - משום שהוא פוגע בהיתכנות הקמתה של מדינה פלשתינית (או בצורתה היותר אפשרית: ח'ליפות איסלאמית על הרי השומרון).

מדוע? "שני מהלכים עיקריים יכולים להפריע" למדיניות ממשלת נתניהו: "הסרת הווטו האמריקני במועצת הביטחון על יוזמות לקידום הקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית, או חרם כלכלי בינלאומי". הנה בתמצית עמדת השמאל: איננו מצליחים לשכנע את הציבור המטומטם (שכנראה קורא את המציאות היטב) לא בקלפי ולא באמצעות אלף עמותות וארגונים המסתווים מאחורי "לא ימין או שמאל"; כל שנותר אפוא הוא לחץ חיצוני מטעם האו"ם או חרם כלכלי. השמאל כמובן טוען שהוא נגד חרמות, אבל העובדות הן שהאיחוד האירופי שואב ממנו הצדקה למהלכיו.

וכך קובע באכזבה האסטרטג הגדול: "בריתות עם תאגידי אנרגיה בינלאומיים הן תעודת ביטוח עבור ממשלת הימין". "חרם יכול להיות אפקטיבי" נגד תוצרת חקלאית או מזון ואפילו תוצרת תעשייתית, אבל "בתחום האנרגיה הוא חסר סיכוי". כמה חבל. ועוד: "עוצמה אנרגטית משמעה פחות התערבות בינלאומית" וריכוך ההתנגדות החיצונית למדיניות ישראל. ככלל, בהינתן עצמאות אנרגטית זו, "הימין בישראל יוכל להעניק ל'מדינה היהודית' את הפרשנות הנוחה לו... מבלי להסתכן בפגיעה בייצוא". אכן, בעיה קשה. אגב, המדינה היהודית הושמה כאן בכלא המירכאות הכפולות, ולא בכדי.

3אתמול בוועידת הגליל חזר יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג לסורו והפיל על היהודים את צרות העולם. סליחה, הפיל על ההתיישבות בשומרון וביהודה את הצרות הכלכליות של הנגב והגליל: "הלובי של ההתנחלויות המבודדות יושב בתוך לשכת רה"מ ושואב את הכסף של ילדי הגליל והנגב לטובת קומץ סחטנים".

מי כותב לו את הטקסטים הנוראיים האלו?

לשיטתו, המתנחלים האיומים עם הכיפות והנשק "שואבים" את מעט הכסף מילדים תמימים בגליל. עשרות שנים משווק השמאל לציבור את שנאת המתנחלים באמצעות הכסף; ללא הועיל. בשנות ה־80, בעצם הזמן שנמחקו לקיבוצים חובות של מיליארדים, הטיף עמיר פרץ בתשדירי התעמולה "ההתנחלויות באות על חשבון עיירות הפיתוח". ואחר כך יתרעמו על נתניהו ש"משסה" קבוצות אוכלוסייה זו בזו. טעות, מר הרצוג. כל שקל להתיישבות הוא השקעה בעתידנו. לולא ההתיישבות בגב ההר, היתה האוכלוסייה היהודית בלב הארץ חשופה ביתר שאת לממתקים שמייצא הטרור האיסלאמי לאירופה. "התנחלויות מבודדות" הן המשך הציונות שהובילו אבותיך כשתקעו יתד בלב אוכלוסייה ערבית עוינת. המתנחלים הללו, הנצמדים בעקשנות לאדמותינו, סופגים בגבורה עבורנו את גלי הטרור הערבי־פלשתיני ומונעים דאעשיזציה של השטח. כך לימדונו חלוצי הציונות: במקום שיש יהודים, יש ביטחון. בעיקר יש סיבה מוחשית בעין לחיילים (לבד מהשפלה וממישור החוף הנפרשים לעין מכל "התנחלות"), מדוע הם נמצאים שם ועל מי הם מגינים. חזור למקורותיך, מר הרצוג; לא "סחטנים" חלילה, אלא חלוצים.