המסך הוא העוזר של כולנו

"שיואו, אמא, אכלת לי את הראש". היא עומדת מולי בתלבושת האחידה, בקושי בת תשע וחצי ומגלגלת את העיניים. "או מיי גאד, מתחיל עוד פרק. סורי - הייתי פה..." היא אומרת, מסובבת אלי את הגב ואני תוהה של מי הילדה הזאת. "מספיק לבהות מול 'יומני החממה'. כל פרק שואב לך עוד חתיכה מהשכל", אני קוראת אחריה. "לא, אין לתאר", היא לוחשת לאחיה הקטן וצונחת על הספה לצידו, "אמא בחיים לא תקלוט שיש 'החממה' ויש 'יומני החופש הגדול' ושניהם כבר לא מעניינים אותי". 

אני חושבת שהיא צופה עכשיו בשידורים חוזרים של "שכונה". מה שבטוח, שהיא מתיישבת מול המסך - ילדה חכמה, מנומסת, שמכבדת את אמא שלה ודוברת עברית עשירה ותקנית - ואחרי שעתיים הופכת לטינאייג'רית חצופה שחיה בסרט, עם אוצר מילים מוגבל והבעות פנים מוגזמות.

כשהיא היתה קטנה הייתי מקריאה לה לפחות 20 ספרים ביום, בחיי. הייתי שרה לה שירים של נעמי שמר וביאליק ועורכת איתה תצפיות על שבלולים. היינו מבלות בהרכבת פאזלים וצביעה בגואש כשברקע התנגנו צ'ייקובסקי ושופן. אבל אז הגיעו אחיה ואחותה ואיתם משוואות שלא הצלחתי בינתיים לפתור. איך אני מקפלת שלוש מכונות כביסה, תוך כדי שאני מדברת בטלפון עם הגננת, מחליפה חיתול, דוחפת פשטידת ברוקולי לתנור (הרי אוכל מעובד פוגע בהתפתחות), מגרדת פלסטלינה מהקיר והופכת את הבית בחיפוש אחר תכשיר נגד כינים, מבלי שהילדים ישבו מול מסך כלשהו בזמן הזה? איך אני מבטיחה שלא ישברו את הבית או אחד את האחר, יתקרבו לחומרי ניקוי רעילים, יסתקרנו מארון התרופות, ייתקלו בפינות חדות, יפתחו את הדלת לטיפוסים מפוקפקים או יחליקו במדרגות בזמן שאני מסיימת כתבה דחופה, או גונבת חצי שעת שינה? כך הפקרתי אותם בידיהם של דנה פרידר, "סופר סטרייקה" ו"קופיקו". הם הרע במיעוטו.

שלשום קראתי את הנחיות איגוד רופאי הילדים וחיפשתי מחסה. ההנחיות כוללות מניעת צפייה מפעוטות עד גיל שנתיים. הילדים שלי צפו ב"פים פם פה" בגיל שנה. עד גיל הגן אין לעבור שעת צפייה ביום. אבל מה לעשות ש"לשבור את הקרח" אורך 102 דקות והצפייה בדי.וי.די של "מותק של פסטיגל 5" דורשת לפחות שעה וחצי?      

הכל נכון: אכילה מול הטלוויזיה היא לא מבוקרת; הירדמות מול סרט פוגעת באיכות השינה; טלוויזיה בחדרי הילדים לא מאפשרת פיקוח; כל המסכים פולטים כמויות של קרינה; יש תכנים אלימים, עילגים ורקובים מבחינה ערכית; ואין מה להשוות בין סידרת ספרי "ג'ינג'י" של גלילה רון פדר לסידרת הטלוויזיה שמשודרת עכשיו בערוץ ג'וניור.

עם זאת, המשוואות של החיים חזקות מהכל. אלה שצריכות ליישב רצון עמוק בשמירה ובטיפוח של ילדינו, לצד מטלות היומיום וגם מנת חמצן קטנה לעצמנו. ואת זה קשה להשיג בלי שני פרקים, לפחות, של "דורה".      

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו