"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כדורסל משחקים 40 דקות

,עודכן

1בכדורגל אוהבים להשתמש במושג "הפסד לא מחויב המציאות". לרוב השימוש במשפט הזה נעשה כתירוץ לא משכנע להפסד, אבל במקרה של הפועל ירושלים, ההפסד לא.א.ק אתונה אמש (ד') באמת לא היה מחויב המציאות.

המציאות היא שירושלים שיחקה נהדר במחצית הראשונה; המציאות היא שמאט ג'נינג הראה סוף סוף למה הוא מסוגל; המציאות היא שהאלופה הובילה ב-17 נקודות בירידה להפסקה; אבל המציאות היא גם שכבר כמה משחקים ירושלים משחקת מצוין מחצית אחת וקטסטרופה במחצית השנייה. וזה לא קורה רק בין מחציות: יש פער תהומי ליכולת של הקבוצה בין רבע לרבע ביותר מדי משחקים העונה.

נגד ניז'ני ירושלים הובילה 22:12 ברבע הראשון, אבל הובסה 29:16 ברבע השני. היתה קרובה עם 25:21 ברבע השלישי, ושוב התפרקה 26:12 ברבע הרביעי. וזה רק משחק אחד. נגד מכבי ת"א זה אמנם נגמר בניצחון, אבל קבוצה שרוצה להגיע רחוק לא יכולה להרשות לעצמה להוביל במחצית ב-24 הפרש וכמעט להפסיד את המשחק.

2כשיש פערים כאלה גדולים ביכולת של קבוצה בזמן משחק, זה מעיד בדרך כלל על בעיה מנטלית, אבל זה גם חושף ברוב המקרים ניהול לא טוב של המשחק, וכך היה אתמול. דני פרנקו איחר בדקה אחת בלקיחת פסק הזמן שהיה אמור לעצור את הריצה הראשונה של היוונים, ובדקה הזאת הוא חטף על הראש שתי שלשות "לא מחויבות המציאות", אחת מהן של דושאן שאקוטה מטווח אן.בי.אי. בר טימור אמנם נקלע לבעיית עבירות, אבל שיחק רק 13 דקות, לעומת יותם הלפרין על 18 דקותיו ואפס זריקותיו ל-2. פרנקו גם התמהמה יותר מדי עם החילוף של טוני גפני בג'וש דאנקן - גפני אמנם נחבל בקרסול, אבל נחבש וכבר ישב על הספסל בזמן שדאנקן החטיא ליי אפ אחרי ליי אפ.

3בירושלים צריכים לחשוב טוב-טוב מה הם עושים דאנקן. אחרי שהוא הוחתם, בבירה הדפו בתוקף את התהיות על כושרו ועל מצבו הבריאותי וטענו שהוא כשיר ב-100%. יכול להיות שזה נכון, אבל דאנקן של העונה לא מזכיר במאומה את הפורוורד המצוין שעזב את ירושלים לגרמניה לפני כשנתיים. דאנקן הישן לא היה חושש ממגע בצבע והיה חי מאחוזים מדהימים לשלוש. דאנקן החדש הססן מאוד ובקושי נכנס למלחמת חפירות בפוסט אפ. והאחוזים הנפלאים, איפה הם עכשיו? דאנקן עומד על 1 מ-7 לשלוש באירופה (14.3%), ובליגה הוא בקושי זורק מבחוץ -לקח רק שתי זריקות לשלוש וקלע את שתיהן, וזה היה נגד מכבי. על פניו, נראה שאין מנוס מלהחליף את דאנקן בסנטר פיזי שירושלים כל כך זקוקה לו, אבל את זה אמרנו גם בנובמבר בעונה שעברה על טוני גפני, והיום הוא אחד הנכסים החשובים בבירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר