יום חג להיסטוריה - ולאמת

הרגע המתוק שבו פוגשת הארכיאולוגיה את ההיסטוריה, והתגלית מבטן האדמה מאשרת את הממצא הכתוב, הוא יום חג לכל שוחרי האמת ההיסטורית. הסיפוק גדול במיוחד כאשר התגלית הארכיאולוגית לא רק תורמת לידע האנושי, אלא גם פוגעת במסע ההכחשה המוסלמי שמפעיל בשנים האחרונות מחיקון על כל זיקה וקשר יהודי לירושלים. הסיפור של מצודת החקרא הוא סיפור מהסוג הזה. מדובר בפיצוח תעלומה בת כמאה שנה, השופכת אור - שבועות אחדים לפני חג החנוכה - על מיקומה של המצודה האבודה, פרק כאוב בהיסטוריה של מרד החשמונאים.

החקרא הוקמה על ידי לא אחר מאשר אנטיוכוס הרביעי, הצורר שהטיל על היהודים את גזירות השמד, חילל את המקדש ובימיו החל מרד החשמונאים. המקורות מספרים לנו שגם לאחר ניצחונותיו של יהודה המכבי במרד החשמונאים וטיהורו של בית המקדש, נותרה החקרא בידי הסלאוקים ותומכיהם המתייוונים.

יוספוס פלביוס מתאר כיצד שיכן אנטיוכוס בחקרא "רשעי עם ובני בליעל", אנשי צבא שכירים ויהודים מתייוונים, שהציקו ללא הרף לעיר החשמונאית. יהודה ויונתן החשמונאי נכשלו בכיבושה, ורק ביום כ"ג באייר בשנת 141 לפנה"ס הצליח שמעון החשמונאי, אחיו של יונתן, לכבוש את החקרא. צבא שמעון הרס אותה כמעט עד היסוד. נפילתה סימנה את סופו של השלטון הסלאוקי בארץ ואת סופם של המתייוונים. מגילת תענית וספר המכבים מציינים את כ"ג באייר, יום כיבוש החקרא, כיום חג.

אתמול הציגו אנשי רשות העתיקות בפומבי ממצאים שחשפו באזור חניון גבעתי זה מכבר. הם מאמינים בסבירות גבוהה שהחידה נפתרה. דורות של ארכיאולוגים עסקו בשאלת מיקומה של החקרא. אחדים מיקמו אותה באזור חפירות העופל, אחרים בחלקו הדרומי של מתחם הר הבית ובאזור הרובע היהודי של ימינו, והיו גם כאלה שהעריכו שהיא תימצא בסופו של דבר בעיר דוד.

קטע החומה המאסיבית שהתגלה, אבני קלע מעופרת, מטבעות מהתקופה הרלוונטית, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות שהתגלו באתר החפירות, שעליהם הוטבע קלשון, סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס - הם כנראה שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, כאשר ניסו לכבוש את המבצר שמירר את חייהם.

חניון גבעתי סיפק גם בעבר תגליות רבות: מקוואות מימי הבית השני, מטמון זהב מהתקופה הביזנטית ומבנה מהודר מהתקופה הרומית. מיקומה של מצודת חקרא יהפוך עתה לעוד תחנה משמעותית בסיורים ההמוניים שמתקיימים במקום במשך כל ימות השנה, ובפרט לקראת חג החנוכה הקרוב.