טובת הילד קודמת לערך השוויון

הבשורה הטובה שמביא איתו חוק הורים וילדיהם, שאושר שלשום בוועדת השרים לחקיקה, ושקובע כי ילד מתחת לגיל 6 לא יישאר אוטומטית אצל האמא במקרה של גירושים, היא העלאה לדיון הציבורי את נושאי המשפחה, שלרבים מאיתנו בוערים לא פחות מהמצב הביטחוני ומהאיום האיראני. אך מול ההסכמה לאידיאולוגיה ולתפיסה הערכית שמייצג החוק והשאיפה, גם שלנו, לשוויון בין הורים - עומדים פגמי החוק, המקשים את אימוצו על ידינו.

ראשית, השאיפה לשוויון בין הורים היא מוצדקת וראויה. אך כאשר בתי הדין הרבניים מעדיפים את טובתו של הבעל, וכאשר חוסר השוויון התעסוקתי במשק זועק לשמיים – קצת קשה להזדהות עם טענת השוויון, כשהיא תוקפת את חזקת הגיל הרך בלבד, בלי לשאוף להחלת ערך זה בהיבטים רחבים יותר.

שנית, חוק זה מעמת בין שני ערכים חשובים, שכולנו שותפים להם: מהצד האחד – השוויון בין הורים, ומהצד האחר – טובת הילד. "חזקת הגיל הרך" הנהוגה כיום היא מנגנון הגנה הכרחי, הפוטר ילדים ופעוטות מסכסוכים משפטיים מתישים, ודווקא הסרתו, כפי שמציע החוק שאושר בוועדת השרים, היא חשיפתם לדבר שממנו עלינו להתרחק יותר מכל: מאבק משפטי אמוציונלי בין אבא לאמא במסגרת הליך הגירושים הכואב והמורכב, כשהילד נקרע בין השניים.

ערך השוויון עלול במקרים שבהם אין הסכמה, לחלק את חיי הפעוט לשניים - יום בפעוטון בעיר אחת ויום במעון ויצו שבעיר האחרת, לעיתים המרוחקת ממנה מרחק רב; יום עם חלב אם ויום עם מטרנה; חיים כפולים, כיאה ל"מצב שוויוני" להפליא. אולם מצב שוויוני זה וחיי הנדודים של הילד המפוצל אינם מתיישבים עם טובתו, ועם הצורך האלמנטרי והטבעי בבסיס בטוח ומוכר לגדול בו, בוודאות וביציבות בחייו, בוודאי בשנות חייו הראשונות.

בקונפליקט בין ערך השוויון לבין טובת הילד עמדתנו היא כי יש להתאים את החקיקה לשינויים בדפוסי ההורות, אך לא לנטוש לחלוטין את טובת הילד. אנו סבורות כי הגיעה העת להפסיק עם חקיקת טלאי על טלאי בתחום דיני המשפחה בישראל, ובפרט בתחום עדין כל כך הנוגע לילדים. בטרם תישקל האפשרות של ביטול חזקת הגיל הרך, יש לערוך הסדרה כוללת של דיני המשפחה בישראל, ובראש ובראשונה לפתור את סוגיית מירוץ הסמכויות בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט למשפחה.

כל עוד קיים מירוץ הסמכויות, המדינה אינה מספקת אקלים משפטי וחברתי המאפשר לזוגות לבחון בשקט ובנחת את יחסיהם, תוך עידודם לפנות להליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים (דוגמת גירושים בשיתוף פעולה וגישור), בלי שחרב מירוץ הסמכויות ואי אחידות הדינים מעל לראשיהם.

חשוב לנהוג בשוויון, אך לא פחות חשוב - להיות חכם.

הכותבת היא מנהלת האגף לקידום מעמד האשה בויצו