ההחלטה של סין להפסיק את "מדיניות הילד האחד" (שהחלה ב־1979) אינה רק החלטה היסטורית - היא בעיקר חיונית. רק כך תצליח סין להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה והפגיעה בצמיחה. המשטר הסיני היה חייב לאפשר לזוג סיני להביא לעולם את הילד השני. איך אומרים מזל טוב בסינית?
הזדקנות האוכלוסייה בסין הולכת וגוברת בקצב מדהים: בשנת 2050 יהיו 30 אחוז מאזרחי סין בני יותר מ־60. כבר היום מוצא עצמו צעיר בודד מטפל בארבעה הורים מבוגרים (של שני בני הזוג).
המפלגה הקומוניסטית הקדימה תרופה למכה. בסין אמנם לא באמת מרגישים עדיין את הזדקנות האוכלוסייה, להוציא אולי בכמה מחוזות כפריים מרוחקים במרכז המדינה ובמערב, שמשם נוהרים הצעירים לערים. יש פה ושם מחסור בכוח אדם צעיר, אבל זה עדיין לא דרמטי. צריך לזכור כי סין איפשרה ב־2013 לזוגות, שלפחות אחד מבני הזוג הוא עצמו בן יחיד, להביא לעולם שני ילדים. גם לזוגות החיים בכפרים התאפשר להביא שני ילדים אם הילד הבכור היה בת, במטרה לעצור את גל ההפלות.
למדיניות הילד האחד היתה בעיקר השפעה שלילית על היחס בין נשים לגברים: מספר הנשים צנח (106 גברים ל־100 נשים), וזה רק הלך והחריף. החל משנת 2010 גדל הפער בין בנים לבנות. 118 בנים לעומת 100 בנות. במערב כבר הבינו כי קצת קשה להתקדם היום בלי נשים.
"מדיניות הילד האחד" השיגה את מטרתה: הילודה בסין צנחה באופן דרמטי ב־35 השנים האחרונות ב־80 אחוז. כמה עוד אפשר לרדת?
צריך להבין כי ההחלטה של המפלגה אינה מתנה של המשטר לאזרחים הסינים. היא מתבקשת לאור המצב, אבל היא יכולה גם להתקבל כעוד פתיחות מצד המשטר כלפי האזרח.
הדמוגרפיה של סין ידעה טלטלות רבות בהיסטוריה המודרנית שלה: אחרי הנתק מבריה"מ בסוף שנות ה־50, העריכה סין של מאו כי אוכלוסייה גדולה היא סימן לכוח ולעוצמה. לאישה סינית היו בשנות ה־50 בין 6 ל־7 ילדים. מספר הילדים קפץ מעלה גם אחרי מדיניות "הקפיצה הגדולה קדימה" של מאו, שהביאה את הרעב הגדול ואת מותם של בין 20 ל־30 מיליון איש.
בשנות ה־60 עשה מאו שינוי כיוון של 180 מעלות. שינוי המדיניות הביא למניעת 400 מיליון לידות. כעבור שני דורות סין מגלה כי האוכלוסייה שלה רק מזדקנת והולכת. היחס היום עומד על 1.4 ילדים לאישה בזמן שצמיחת אוכלוסייה מחייבת יחס של 2.1 ילדים.
סוף "מדיניות הילד האחד" מתקבלת בקורת רוח בסין, לא רק משום שהסינים חפצים בילד נוסף, אלא משום שבהחלטה יש רוח של חופש. כל החלטה שמפחיתה את התערבות הממשלה בחיי הפרט חיובית. אך, כאמור, ההחלטה לא בהכרח תגרום ל"בייבי בום" כי הסיני מאמין היום שמדיניות הילד האחד גרמה לו לחיות טוב יותר מבחינה כלכלית. צריך לזכור כי היום מחצית מאוכלוסיית סין משכילה יותר, עירונית יותר וצרכנית יותר.
ממחקר שנערך באוניברסיטת פודאן עולה כי רק 15 אחוז מבין תושבות שנחאי חפצות בילד שני. 58 אחוז מצהירות כי יוקר המחיה הוא הסיבה לכך.
בעידן מאו לא היתה בעיה לעקוף את המחקר ופשוט לחייב זוגות להביא לעולם את הילד השני. בעידן של היום יכול להיות שהתמריץ יהיה הפחתת המחירים.
הסינים של היום לא ממהרים להביא את הילד השני. אולי כי "אנשים מאושרים אינם ממהרים", כפי שאומר פתגם סיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו