קורבנות ההסתה

ב־30 בספטמבר 2000, בתחילת אינתיפאדת אל־אקצא, צילם כתב רשת הטלוויזיה הצרפתית "פראנס 2" חילופי אש בין חיילי צה"ל ל"שוטרים" פלשתינים בצומת נצרים, כשהוא מתמקד בג'מאל א־דורה ובבנו מוחמד המחפשים מסתור מפני האש. הכתב הודיע שהילד מוחמד מת, וכך נולדה מערכת תעמולה שהתבררה רק באיחור רב כשקרית מיסודה.

קצינים חסרי אחריות בצה"ל קיבלו אחריות על "מותו" של הילד בלי לבדוק דבר. אלא שמחקר שיזם וערך המהנדס יוסף דוריאל ז"ל הראה שהקליעים היחידים שיכלו לפגוע באב ובבנו היו אלה שנורו מעמדה פלשתינית.

בעת מערכה משפטית בצרפת על הוצאת דיבה הורה בית המשפט, בספטמבר 2007, לתחנת הטלוויזיה להעביר אליו את התצלומים הלא ערוכים. בסרט הווידאו המלא נראה מוחמד א־דורה מרים את ידו ואת רגלו וזז לאחר שכתב הרשת הכריז שהוא מת, ולא נראו כל סימני דם על בגדיו. לבית המשפט הוגשה גם חוות דעת של מומחה צרפתי לזיהוי פלילי, שלפיה אין אפשרות בליסטית שהילד נהרג מאש צה"ל, שאין הוכחות חד־משמעיות שהילד נפצע או נהרג כלל ושסביר להניח שאכן מדובר בסרט מבוים.

בספטמבר 2012 הוקמה ועדה, בראשות השר משה יעלון, לבדיקת הפרסומים על פרשת מוחמד א־דורה ובדיקותיה נסתיימו ב־2013 בראשות השר יובל שטייניץ. דו"ח הוועדה קבע כי בסופו של הסרט ששודר ברשת הצרפתית הילד נראה חי. בחודש מאי 2013 קיבל לידיו ראש הממשלה בנימין נתניהו את דו"ח הוועדה ואמר כי "ההתמקדות במקרה הזה חשובה. זה הוציא את דיבתה של ישראל, וזוהי דוגמה לדה־לגיטימציה שאנחנו חווים כל הזמן. יש רק דרך אחת להילחם בשקר והיא דרך האמת". השר שטייניץ הוסיף כי "זו עלילת דם נגד ישראל, נוסף על עלילות דם כמו בג'נין". אלא ששום צעד לא ננקט אז כדי לעצור את מכונת השקר הפלשתינית מלהזיק למדינת ישראל, וגם הדרך שהציע נתניהו לא עזרה למנוע את מה שאנו חווים כיום.

יוסף דוריאל, יחד עם חבריו ותיקי מלחמת העצמאות, המליצו בכתב ובעל פה לראשי ממשלות ישראל מאז שנת 2000 לשנות את החוק במדינת ישראל, כך שכל מי שמפיץ עלילות דם שקריות ייענש בחומרה שווה לחומרת העונש על בגידה.

עלילות דם שקריות יכולות להסית המון (בייחוד במזרח התיכון) לפעולות טרור, כמו אלה שאנו רואים היום וכמו אלה שליבו את האינתיפאדה בשנת 2000. זאת, נוסף על הנזק המדיני שהן גורמות בהעצימן את הדה־לגיטימציה נגד ישראל בעולם. הן זכו להתעלמות מהדהדת מצד ראשי הממשלות לדורותיהם.

• • •

הגיע הזמן לנער את האבק מעל הצעתם, כי הם צדקו מאוד במסוכנות הנשקפת מתעמולה שקרית עוינת. יש לראות בה אמצעי לחימה שבו משתמשים הג'יהאדיסטים שאסרו עלינו מלחמת השמדה, ולטפל בה בהתאם.

לסיום, מילה על הניסיון לגונן על אבו מאזן בתקשורת הישראלית בעצם ימים אלה. הארגון PMW אוסף בכל יום פרסומים מהמדיה הפלשתינית. באתרwww.palwatch.org.ilניתן לראות כי לאורך כל תקופת כהונתו של אבו מאזן וגם זו של קודמו לא עבר יום אחד שבו לא הסיתו נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה היהודים. זוהי כמובן הפרה בוטה של הסכמי אוסלו, ולכן היה ראוי להציב להם אולטימטום, מאחר שתוצאות עבודתם רבת השנים משתוללת כעת ברחובותינו. לפי אותו אולטימטום, הסכם אוסלו יבוטל ויגולגל לאחור אם לא יחדלו מכך מייד. משמעות הגלגול לאחור היא שייגמר מקור הכסף שממנו הם וילדיהם גונבים כספים לעצמם (למשל, אך לא רק: בניו של אבו מאזן), וגם ייקבע שהם וכל מי שנכנס לשטח בעקבות הסכם אוסלו יצטרך לעזוב בחזרה כי ניצל אותו לרעה.