רוצים רגיעה, חוששים מהסלמה

הקבינט המדיני־ביטחוני נדרש הלילה להכריע בין שני קצוות: מחד, דרישת שרי הימין לנקוט שורת צעדים בעקבות גל הטרור. מאידך - קביעת כלל גורמי הביטחון (בגיבוי שר הביטחון) כי החרפת הצעדים עלולה להוביל להידרדרות נוספת, שעשויה לכלול התקוממות נרחבת במזרח י־ם ובגדה ואף הסלמה בעזה.

הנטייה הטבעית היא כמובן בעד פעולה, על רקע הפיגועים האחרונים שבהם נרצחו ארבעה ישראלים ונפצעו נוספים: להציף את השטחים בכוחות, להקל בהוראות הפתיחה באש, להחמיר ביחס לאוכלוסייה הפלשתינית. להימנעות מכך יתרונות, אבל גם לא מעט חסרונות. בצד היתרונות - מעבר לסיכוי "להכיל" את האירועים כפי שאירע בעת גל ההסלמה הקודם, בשנה שעברה - שימור של המרסנים היחידים שמונעים את הרחבת האלימות, ובראשם שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון של הרשות (שנשמר למרות הכל) וצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית.

בצד החסרונות: פגיעה אפשרית בהרתעה, ובעיקר - אובדן שליטה על האירועים, גם מהצד הישראלי; במהלך החג היו בגדה עשרות מקרים שבהם פגעו יהודים ברכוש פלשתיני (שריפת שדות ועצי זית ופגיעה במכוניות) כנקמה וכ"פיצוי" על מה שנתפס כאוזלת ידה של המדינה. כמה פלשתינים נפצעו, בהם כאלה שהוצאו ממכוניות והוכו, ו־6 יהודים נעצרו, במה שהוגדר במערכת הביטחון כ"אווירת אנרכיה מסוכנת".

גם בצד הפלשתינים הם נדרשים להכרעות מאותו סוג. בניגוד להצהרות המסלימות בגלוי, מאחורי הקלעים העבירו ראשי הרשות מסרים לישראל כי פניהם לרגיעה. חששם כפול: מישראל ומחמאס, שמנצל את האירועים האחרונים להלהטת הרוחות ולקריאה לאינתיפאדה (לחמאס ברור כי מהלך כזה יחייב גם הקרבה מצידו, והוא נערך להסלמה נרחבת בדרום). גם כלי התקשורת בעולם הערבי עסוקים בהלהטת הרוחות, בדגש על הר הבית: המהלכים שנקטה המשטרה בעיר העתיקה - סגירת חלק מהשערים והתרת כניסה רק לבני 50 פלוס - יצרו תחושה כי פני ישראל ליצירת חיץ פיזי בהר, בדומה לזה המתקיים במערת המכפלה בחברון.

אבל למרות רצון הצדדים ברגיעה, נדמה כי פנינו להסלמה. הפער בין ההצהרות הגלויות למילים שנאמרות בחדרים הסגורים, הקיפאון המדיני, היעדרה הרועם של מעורבות אמריקנית ומעורבותם הגוברת בפעילות של קיצוניים משני הצדדים - כל אלה מסכלים כל מאמץ להרגעת הרוחות.

ובכל זאת, כדי לוודא כי נקטה כל מאמץ למנוע הידרדרות (שעלולה להגיע), על ישראל לפעול בשכל: להגביר אמנם את הפעילות המבצעית והמודיעינית בשטח כדי לסכל פיגועים, אבל לנסות להימנע ככל הניתן מחיכוך ומנפגעים פלשתינים שמובילים בהכרח להסלמה (דוגמת ההרוגים אתמול בטול כרם ובבית לחם), ובמקביל להבהיר בבירור שאין כוונה לשנות את הסטטוס־קוו להר הבית ולהפעיל כל ערוץ אפשרי ליצירת הידברות בין נתניהו לאבו מאזן. רק שילוב של המהלכים האלה עשוי להוביל לרגיעה, שהתחליף לה ברור: הסלמה ביטחונית ומדינית שנגזרותיה נרחבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו