להילחם בטרור, בלי פוליטיקה

אלפים הפגינו אמש מול ביתו של בנימין נתניהו בקריאות כי ירושלים הנאנקת תחת פרצי טרור פלשתיני היא עיר בריבונות ישראלית. זה נכון מאוד. רק שהמפגינים לא הביאו בחשבון כי ישראל לבדה מכירה בכך. זה מסרבל ומאט במידת מה את המלחמה בטרור אשר מקבל בסיבוב הנוכחי מאפיינים חדשים, ועדיין לא נאמרה מילתו האחרונה.

היקף התביעות הפוליטיות מבית מגוון ורחב. יש הרואים את נתניהו אחראי מפני שלא היה גמיש כלפי מצוקתו של אבו מאזן, ויש הטוענים כלפיו כי נחוצה יד ברזל קשוחה מזו הננקטת כדי לשים קץ לטרור. אך במהות נשמעו מתוך הממשלה – שרי הבית היהודי – טענות חסרות ממשות.

מה זאת אומרת לצאת למבצע חומת מגן 2? חומת מגן הוכיח את עצמו במשך שנים. הוא מביא לישראל תועלת ביטחונית רבה. לפניו היה צורך ביחידות גדולות כדי לשלוף רוצח פצוע מביה"ח בג'נין ובשכם. לאחר רצח בני הזוג הנקין הספיק כוח קטן יחסית לשולפו למעצר. זה פרי חומת מגן שעודה בפעולה.

המלחמה הישראלית בטרור המתגבש, שטרם הגיע לשיאו, מתנהלת בהתמדה. לרוב היא קוטעת כל צעד פלשתיני בסיכול מוקדם. אבל אין מלחמה בלי נפגעים, ולעתים יש גם למחבלים הצלחה, וזאת עוד לפני שהפעילו את מלוא העוצמות שבידם.

הכאב על הרצח כה כבד והיגון כה עמוק שלעתים קשה להבחין בהצלחה הישראלית להילחם בטרור. אי אפשר למגרו באמצעים שלא יביאו עלינו את כל העולם כולו, אבל ניתן לשמרו ברמת להבה נמוכה. יעד זה מנפקת מערכת הביטחון בסבירות גבוהה.

המגמה הטקטית הנוכחית של צה"ל, השב"כ והמשטרה, בנפרד מהמצב בזירת המשא ומתן המשותק בין ישראל לבין הפלשתינים, היא להביא לרגיעה בשדות הקרב של מיידי האבנים והדוקרים בסכינים. זה מחייב מתן חופש פעולה (נתון לבקרה) לנתניהו, משה (בוגי) יעלון, גדי איזנקוט ויורם כהן. אך כאשר שרי הבית היהודי המכהנים בממשלה ניצבים בראש המסע הציבורי הבא אליה בטענות כבדות משקל הם מעודדים ישראלים קיצונים ליטול את החוק לידיהם.

לפיכך ישראל עדה למצב שבו גם יהודים מיידים אבנים ומבצעים פעולות הנגועות בסוג של טרור, ובפועל מחריפים שרי הבית היהודי את העימות, לא גורעים ממנו. אנומליה ישראלית מקורית.