"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העמקת המעורבות הרוסית בסוריה

,עודכן

העמקת המעורבות הרוסית במשבר הסורי בתקופה האחרונה בדמות בניית שדות תעופה, שיגור מטוסי קרב ותובלה, טנקים, חיילים וכוח אדם, טומן בחובו סכנות למוסקבה שעליה לקחת בחשבון. בהקשר זה מוסקבה למודת ניסיון מהעבר. בעיצומה של המלחמה הקרה ובתקופת מלחמת ההתשה בנינו לבין מצרים, מוסקבה נכנעה ללחציו של נשיא מצרים נאצר אשר תבע מעורבות ישירה יותר של רוסיה בהגנה על מצרים בכלל ושמי קהיר בפרט. הדבר העמיד את הצבא הסובייטי לראשונה בעימות ישיר עם צה״ל לרבות קרב אווירי בו ייצאה ידה של ישראל על העליונה. 45 שנים עברו והמזרח התיכון והשחקנים הפוליטיים באזור השתנו ועמם גם המציאות בשטח. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מההקבלה בין אז להיום. אז כמו היום רוסיה נעתרת ללחצי מנהיג ערבי המבקש הגנה צבאית. אז כמו היום רוסיה נענית בחיוב ושולחת כוחות צבא. אז כמו היום המערב נתפס בהפתעה ואז כמו היום יש פוטנציאל להידרדרות ורוסיה עלולה לשקוע שוב בבוץ המזרח תיכוני.

אם למדנו משהוא מההיסטוריה הרוסית זה שמוסקבה לא תהסס להפעיל כוח כאשר בני הברית שלה נאבקים בסכנות קיומיות העלולות לפגוע בנכסים האסטרטגיים שלה. סוריה היא אחד מהנכסים האסטרטגיים האלה. אסד האבא ואסד הבן הם בני הברית הקרובים ביותר לרוסיה במזרח התיכון. רוב האליטה הסורית התחנכה בבתי ספר יוקרתיים ברוסיה. נישואי תערובת היו דבר שבשגרה ורבבות רוסים חיים בסוריה.

מוסקבה יודעת שדאעש ודומיהם יזנבו בחייליה וינסו לפגוע בהם. היא מעדיפה ללחום בהם על אדמת סוריה מאשר על אדמת רוסיה. אבל נראה שהשיקול הטקטי הרוסי הוא הרבה יותר רחב מאשר מעורבות צבאית גרידא. רוסיה הצליחה לשכנע יותר ויותר מדינות במערב, לרבות ארה״ב, כי הפתרון למשבר הסורי הוא רק פוליטי כי אין ולא תהיה הכרעה צבאית. ועוד הצליחה מוסקבה לשכנוע את המערב שאותו פתרון פוליטי מחייב את הישארותו של אסד בשלטון, לפחות זמנית, עד שיושג הפתרון ויתחילו ביישומו. השיקול הרוסי הוא שבהליך הפוליטי יש יותר סיכוי שהיא תשמור על האינטרסים שלה מאשר התפרקותה של סוריה או הפלת שלטונו של אסד. מוסקבה תרצה שהיחסים המועדפים ששררו בינה לבין סוריה עד עכשיו ימשיכו גם עם סוריה החדשה שתקום בעקבות הפתרון הפוליטי. ומה טוב יותר מאשר נוכחות צבאית בשטח המגלם את האינטרסים שלה בסוריה. מוקדם לקבוע אם רוסיה תצליח או שהפתרון כפי שהיא מגבשת יתפוס תאוצה. בינתיים המעורבות הצבאית חושפת את מוסקבה לסכנות שבסופו של דבר הם אשר יכריעו אם היא תיסוג בחזרה או תגלוש להרפתקה עקובה מדם כמו שהיה לה באפגניסטן.

הכותב כיהן כשגריר ישראל במצריםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר