"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוריה: בעלי הבית החדשים

,עודכן

המציאות החדשה שנרקמת בסוריה הולכת ומתבהרת בהדרגה. רוסיה אמנם החזיקה בנוכחות צבאית שם גם בעבר, אך כעת, חרף ההכחשות מצד אסד ושר החוץ שלו והתגובות הסותרות מצד השלטונות במוסקבה, רוסיה מבססת את הנוכחות הזאת במידה משמעותית ומעניקה לאסד תוספת כוח משמעותית. העיתונות הלבנונית המקורבת לחיזבאללה דיווחה תחילה על הגעת מטוסים וטייסים רוסיים, ואף טענה כי בעקבות זאת תסגור רוסיה את שמי סוריה בפני ישראל וטורקיה. בהמשך הדליפו מקורות מערביים שרוסיה מציבה בסוריה סוללות נ"מ מתקדמות שאותן יפעילו חיילים רוסים, ותצלומי לוויין העידו שרוסיה הציבה גם מסוקי וטנקי תקיפה בלטקיה. בלטקיה גם נחתו שני מטוסי תובלה רוסיים שפרקו 80 טונות ציוד שנחשד כצבאי.

לצד זאת העמיקה גם איראן את נוכחותה הצבאית בסוריה, והקימה, לפי דיווחי המורדים, בסיס אווירי באזור חומס, המשמש את כוחותיה ואת כוחות רוסיה ליציאה לתקיפות נגד מתנגדי המשטר. כמו כן, איראן תיגברה את הכוחות הלוחמים כתף אל כתף לצד נאמני אסד.

נוכחותה הצבאית של רוסיה משנה באופן משמעותי את הסטטוס קוו הרגיש ממילא שהיה קיים בסוריה מאז פרוץ המרד. הכוחות הרוסיים כבר משמשים יעד לתקיפה מצד חוגי המורדים, וב־17 בספטמבר פירסם ג'יש אל־איסלאם סרטון המתעד מתקפת טילי גראד שביצע נגד קצינים רוסים בשדה התעופה לטקיה. האחים המוסלמים בסוריה אף איימו כי יפגעו באינטרסים ובאזרחים רוסים אם מוסקבה תיטול חלק ישיר בקרבות.

כל זה עשוי להעיד על היערכותה של רוסיה לשימור נוכחותה והשפעתה באזורים הגיאו־פוליטיים החשובים לה בסוריה, בדגש על רצועת החוף בלטקיה, במקרה של הדחת אסד, החולש כעת לפי הערכות על 30 אחוזים משטחה המקורי של המדינה. בכך מסכלת מוסקבה הלכה למעשה את כוונת ארה"ב וטורקיה להקים אזור מנוע־טיסה בצפון סוריה וכן את ההיערכות המערבית־ערבית להשתלט בכוח על מאגרי הנשק הכימי והביולוגי אם אסד יודח. אפשרות נוספת היא שמוסקבה נחרצת לשמר את שלטונו של אסד לנוכח התקדמותם של כוחות המורדים ודאעש.

כך או כך, שני הביקורים שקיים לאחרונה במוסקבה קאסם סולימאני, מפקד יחידת העילית של משמרות המהפכה, עשויים להעיד שההיערכות הרוסית בסוריה מתואמת עם טהרן. הערכה זומתחזקת לאור ההצהרה שנשא יועצו הביטחוני של מנהיג איראן חמינאי, יחיא רחים צפוי, מעל דוכן דרשת יום שישי המרכזית בטהרן בשישי האחרון, ולפיה איראן ורוסיה פועלות בתיאום בזירה הסורית.

חילות האוויר והיבשה של רוסיה כבר לוקחים חלק פעיל בקרבות העזים בסוריה. נראה שהבסיס האווירי שמקימה רוסיה בקרבת לטקיה, שאליו על פי הדיווחים לא מורשים להיכנס כוחות סוריים, משקף את המציאות החדשה שבה רוסיה היא בעלת הבית החדשה. לאחר שירושלים הודיעה על ביקור נתניהו, הודיעה טהרן שבאותו היום צפוי לבקר במוסקבה גם סגן שר החוץ האיראני, חוסין אמיר עבד אל־להיאן, במסגרת הגברת התיאום. על כל פנים, חשוב לשמר את האינטרסים הישראליים החיוניים בגבולה הצפוני של ישראל, כדי למנוע העברת נשק מתקדם לידי חיזבאללה ולשלוט בגורל מאגרי הנשק הכימי והביולוגי של אסד.

ביוני האחרון עלה דיווח איראני על כוונת איראן להפעיל את ברית ההגנה בין טהרן לדמשק שלפיה איראן תשתתף בקרבות בסוריה באופן המוני, אולם הדיווח הוכחש על ידי טהרן. אפשר שביקור סולימאני במוסקבה שימש הזדמנות עבור רוסיה להגביר משמעותית את נוכחותה הצבאית בסוריה ולמלא בכך תפקיד באסטרטגיה האיראנית השואפת לשמור על מעורבות ישירה מבוקרת בקרבות בסוריה כדי למנוע מלחמה אזורית שיעית־סונית. זאת על רקע שאיפת מוסקבה לשמר את האינטרסים הלאומיים החיוניים שלה בסוריה, ובראשם שימור רצועת החוף הסורית.

הכותב הוא חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ודוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזה"ת באונ' חיפהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר