"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צו השעה: סדר חדש בהר הבית

,עודכן

הר הבית בעיר העתיקה בירושלים הוא המקום הנפיץ ביותר בעולם, או לפחות במזרח התיכון, חוזרים ואומרים. אם באמת כך הדבר, לא ראוי שיבדקו את הנכנסים בשעריו, נאמר, בסידרת בדיקות פשוטה כפי נעשה בשדות תעופה לקראת טיסה? האם לא הגיע הזמן לקבוע כי מי שמגיע עם מצת, שלא יעלה למקום הקדוש והנפיץ?

השאלה הנדושה, שחוזרת על עצמה בדרך כלל בכותרות של מאמרי דעה בעיתונות הכתובה, היא "הר הבית בידינו?" למי שעדיין תוהה, התשובה היא: כן. בכל אחת מעשרת הכניסות להר הבית ניצבים שוטרי משטרת ישראל. לא לוואקף ולא לשום ארגון אחר אין שליטה בנוסח הוותיקן במתחם.

ההלם שחוזר על עצמו בכל פעם כשפורצות התפרעויות של מוסלמים על הר הבית יכול להיפסק בכמה פעולות פשוטות. אפשר לבדוק, למשל, מה דורשת המשטרה מעולים להר שאינם מוסלמים: רישום מראש, מסירת שם ותעודת זהות, חיפוש גופני וחיפוש בכליו של אדם.

הנה מה שאפשר לעשות: מכונת שיקוף וגלאי מתכות בשערים, הפקדת תעודת זהות של הנכנס עד ליציאתו מאותו השער ורישום הנכנסים. כך או כך, בשעת התפרעות יפונו כל המתפללים והנוכחים שעל ההר, ויהיה ברור מי מתבצר ומי מתפרע. אחר כך יהיה קל יותר, נוסף על הוכחות ממצלמות האבטחה, להוציא צווי הרחקה מההר. אפשר להוציא צווי הרחקה גם למסיתים במסגדים, וגם כאן אין כל בעיה להשמיע דרשות נאצה. בתוך כך, משטרת ישראל יכולה לבצע פינוי של מצבורי אבנים, צינורות ובקבוקים משטח ההר ולאפשר לפקחים של רשות העתיקות ושל משרד התיירות לפעול בשטח ההר.

כל אלה פעולות שלא פוגעות בסטטוס קוו, שאותו מבקשים לשמר. בשינויים האלה אין שינוי במדיניות שרה"מ בנימין נתניהו דוגל בה, שלא לאפשר תפילת יהודים ולא־מוסלמים בהר הבית. מדובר בפעולות שיאפשרו הידוק הפיקוח על הסדר הציבורי וימנעו תמונות הפוגעות בתדמית ישראל, של שוטרים ישראלים עמוסי מיגון פורצים בנעליים גסות למסגד אל־אקצא.

קבלת ההחלטות של ממשלות ישראל לאורך השנים עמוסה בהתנהלות שדחקה את מדינת ישראל מהמקום הקדוש ביותר לה, החל בהחלטות הראשונות אחרי שהמקום נשלט על ידי כוחות צה"ל בשנת 1967 וכלה בטעות המהותית שעשה רה"מ יצחק רבין, שמסר בהסכמי השלום עם ירדן סמכות מיוחדת לנעשה בהר הבית בידי המלך חוסיין. רבין ביקש לפצות בכך את המלך הירדני על הסכמי אוסלו עם יאסר ערפאת, שמולו סירב להתחייב לאותו סעיף.

נתניהו אמר בביקורו בשבוע שעבר בלונדון כי המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, וכי הסדרים בני עשרות שנים קורסים. לכן, לדבריו, ישראל חייבת להתאים את עצמה ולהגן על ביטחונה. אפשר להתחיל ליישם זאת גם בלב בירתה, בסלע קיומנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שלמה צזנה

שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", בן 37 מירושלים, בוגר בית הספר לתקשורת "כותרת", עיתונאי משנת 1994, אשר מילא שורה של תפקידים ככתב וכעורך. מתוכם, 9 שנים ככתב העיתון "מעריב", שם פרסם באופן יומיומי ידיעות בעמודי החדשות וכן כתבות במגזין היומי, תחקירים ומאמרים במוספי השבת. אחרי שורה של תפקידי עריכה בכלי תקשורת שונים, הצטרף ל"ישראל היום" בסיקור המערכת המדינית בישראל, מערך החוץ וההסברה ומהלכיו של ראש הממשלה ושריו.

כדאילהכיר