"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להבטיח את קיומנו - ולסייע

,עודכן

דילמה אתית, כמו גם דילמה הלכתית, מורכבת לעתים ממספר רב של שיקולים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר. המתודה הראויה להתמודדות בשאלה כזו היא לנעוץ את היתד בשיקול שהוא נקודת המוצא, ומתוך נקודת מוצא זו לבחון אם ניתן להשפיע על ההכרעה הסופית גם בשיקולים הלקוחים מהצד השני של הנימוקים.

כזה הוא הדיון ביחס לפתיחת שערי הארץ בפני פליטים. קיימים נימוקים כבדי משקל בכיוונים מנוגדים: המצב הביטחוני הישראלי; פליטים ומבקשי הגירה רבים שהגיעו מאפריקה; סכנת החיבור בין גורמים עוינים בתוך ישראל; יסודות הומניים ומוסריים; מצוות התורה המבוססות על העיקרון כי מי שהיה עבד במצרים אינו יכול שלא לכרות ברית סולידריות עם עבדים אחרים; ועוד ועוד. גם כאן, נראה כי המתודה הראויה לגיבוש הכרעה היא לפתוח בנקודת מוצא עקרונית, וממנה להתרחב לכיוונים שונים.

נקודת המוצא המוסרית ביותר היא חובתנו לדאוג בראש ובראשונה לקיומנו. הקיום העצמי אינו רק זכות. הוא חובה. הכלל האתי הראשוני במוסר המלחמה הוא לנצח את הרעים ולממש את הכלל האתי של "חייך קודמין לחיי חברך" ו"שלך קודם לשל כל אדם". רבים מהעוסקים באתיקה שוכחים את הכלל הזה, ובשל כך נולדות בעולמם הכרעות אתיות שגויות רבות. מדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה בעולם שעצם קיומה מאוים; מדינת ישראל שכבר נושאת בחובה עשרות אלפי מסתננים שאין היא מצליחה להתמודד עימם; מדינת ישראל שאינה יכולה להתיר לעצמה שיטפון של פליטים; מדינת ישראל שחוששת שמא פתיחת השערים משמעה חיזוק התביעה ביחס לזכות השיבה ועוד ועוד - מדינת ישראל ככזו צריכה אפוא לצאת מנקודת הנחה שהיא אינה מסוגלת להרים את המשא הכבד של הצעת פתרון משמעותי אפילו לחלק מבעיית הפליטים.

על רקע זה צריך לבחון אם אנו מסוגלים להכניס להכרעה הסופית גם שיקולים לכיוון השני. עיקרם של שיקולים אלה מתחיל ברצון למנוע רציחה של אנשים; בחובה ההיסטורית המוטלת עלינו להיות סולידריים עם מאוימי חיים בכל העולם, כחלק ממימוש אקטואלי של ציווי "זכר ליציאת מצרים"; וגם חוכמה יש כאן, ואפשרות לשינוי עמדות כלל מדינת ישראל, ועוד נימוקים שמחייבים לבחון אם רלוונטי לעשות דבר מה נוסף.

לדעתי - חובה לעשות כך. חובה אפוא לבחון מהו אותו מעט שמראש אנו מגדירים כבא לאחר ההכרעה כי בראש ובראשונה אנו דואגים לקיומנו, ויש בו משמעות סמלית בד בבד עם הצלה של כמה בני אדם. בקו חשיבה זה, צריך לבחון עם מערכת הביטחון היכולה היא לסנן ולבחון מיהו אויב ומי פליט, ולאפשר הכנסה של כמה עשרות פליטים למקלט זמני מוגן ובטוח בישראל. אם תשובתה של זו חיובית - הכרחי לעשות כך למען עצמנו. למען נדע אנחנו כי אף שאין אנו מסוגלים לפתור את בעיות העולם - אנו מכוונים את עצמנו להפוך אותו לעולם מתוקן יותר, שבו אנשים נרדפים מוצאים מקלט ומנוח לכף רגלם, ובו אדם לאדם אינו זאב כי אם בן ברית בעל צלם אלוהים.

הכותב הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הרב יובל שרלו

הכותב הוא ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר

כדאילהכיר