להבטיח את קיומנו - ולסייע

דילמה אתית, כמו גם דילמה הלכתית, מורכבת לעתים ממספר רב של שיקולים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר. המתודה הראויה להתמודדות בשאלה כזו היא לנעוץ את היתד בשיקול שהוא נקודת המוצא, ומתוך נקודת מוצא זו לבחון אם ניתן להשפיע על ההכרעה הסופית גם בשיקולים הלקוחים מהצד השני של הנימוקים.

כזה הוא הדיון ביחס לפתיחת שערי הארץ בפני פליטים. קיימים נימוקים כבדי משקל בכיוונים מנוגדים: המצב הביטחוני הישראלי; פליטים ומבקשי הגירה רבים שהגיעו מאפריקה; סכנת החיבור בין גורמים עוינים בתוך ישראל; יסודות הומניים ומוסריים; מצוות התורה המבוססות על העיקרון כי מי שהיה עבד במצרים אינו יכול שלא לכרות ברית סולידריות עם עבדים אחרים; ועוד ועוד. גם כאן, נראה כי המתודה הראויה לגיבוש הכרעה היא לפתוח בנקודת מוצא עקרונית, וממנה להתרחב לכיוונים שונים.

נקודת המוצא המוסרית ביותר היא חובתנו לדאוג בראש ובראשונה לקיומנו. הקיום העצמי אינו רק זכות. הוא חובה. הכלל האתי הראשוני במוסר המלחמה הוא לנצח את הרעים ולממש את הכלל האתי של "חייך קודמין לחיי חברך" ו"שלך קודם לשל כל אדם". רבים מהעוסקים באתיקה שוכחים את הכלל הזה, ובשל כך נולדות בעולמם הכרעות אתיות שגויות רבות. מדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה בעולם שעצם קיומה מאוים; מדינת ישראל שכבר נושאת בחובה עשרות אלפי מסתננים שאין היא מצליחה להתמודד עימם; מדינת ישראל שאינה יכולה להתיר לעצמה שיטפון של פליטים; מדינת ישראל שחוששת שמא פתיחת השערים משמעה חיזוק התביעה ביחס לזכות השיבה ועוד ועוד - מדינת ישראל ככזו צריכה אפוא לצאת מנקודת הנחה שהיא אינה מסוגלת להרים את המשא הכבד של הצעת פתרון משמעותי אפילו לחלק מבעיית הפליטים.

על רקע זה צריך לבחון אם אנו מסוגלים להכניס להכרעה הסופית גם שיקולים לכיוון השני. עיקרם של שיקולים אלה מתחיל ברצון למנוע רציחה של אנשים; בחובה ההיסטורית המוטלת עלינו להיות סולידריים עם מאוימי חיים בכל העולם, כחלק ממימוש אקטואלי של ציווי "זכר ליציאת מצרים"; וגם חוכמה יש כאן, ואפשרות לשינוי עמדות כלל מדינת ישראל, ועוד נימוקים שמחייבים לבחון אם רלוונטי לעשות דבר מה נוסף.

לדעתי - חובה לעשות כך. חובה אפוא לבחון מהו אותו מעט שמראש אנו מגדירים כבא לאחר ההכרעה כי בראש ובראשונה אנו דואגים לקיומנו, ויש בו משמעות סמלית בד בבד עם הצלה של כמה בני אדם. בקו חשיבה זה, צריך לבחון עם מערכת הביטחון היכולה היא לסנן ולבחון מיהו אויב ומי פליט, ולאפשר הכנסה של כמה עשרות פליטים למקלט זמני מוגן ובטוח בישראל. אם תשובתה של זו חיובית - הכרחי לעשות כך למען עצמנו. למען נדע אנחנו כי אף שאין אנו מסוגלים לפתור את בעיות העולם - אנו מכוונים את עצמנו להפוך אותו לעולם מתוקן יותר, שבו אנשים נרדפים מוצאים מקלט ומנוח לכף רגלם, ובו אדם לאדם אינו זאב כי אם בן ברית בעל צלם אלוהים.