אל אל מקל

1 הכל אישי, גם הלאומי. נבחרת ישראל העפילה בצורה לא אסתטית לשלב הבא, וזה בסדר, אפילו אדיר, כי את האסתטיקה הנבחרת הזו מספקת בהגנה ובקשיחות שלה. נדמה שהמשחק מול פולין היה פרק נוסף במשחק הפנימי של גל מקל עם עצמו לגבי סיכויי חזרתו לאן.בי.אי. בעולם האמיתי כבר די ברור לכולם שהזיכרונות הצרובים במוחו של מקל משהותו בדאלאס הם הכי קרוב שאיבר בגופו יתקרב בעתיד לליגה הזו, והנה צץ מועמד חדש לתפקיד הסוכן של מקל כדי לשפר את סיכוייו להתקבל, הלוא הוא מאמן נבחרת פולין מייק טיילור.

טיילור השאיר עליו בכל הפוזשנים האחרונים (וגם מוקדם יותר במשחק) את מרצ'ין גורטאט בחילוף בפיק אנד רול, וכשמקל ראה מולו את גורטאט הוא ראה את החלום שלו בהישג יד. הנה הוא, הסלבריטי המזרח־אירופי של הוושינגטון וויזארדס, בעל הזיכיון התדמיתי על סניף האן.בי.אי בפולין, מולו באחד אל אחד, מאנו אי מאנו, כל העיניים עליהם - של הסוכנים, המנהלים והמאמנים. ומקל פעל מהדרייב הכי עמוק שלו, מכל האימונים האישיים עם דיוויד ת'ורפ, מהשעות בדרכים, ממחנות האימון טרום העונה בניסיונות המיוזעים להשאיר חותם, בציפייה המתסכלת לשיחת הטלפון, בהתלבטויות המדממות על האפשרויות האירופיות המונחות לפניו, בהצקות המטרידות מכיוון הקבוצות במזרח התיכון המאובק, בנגיעה הרגעית שלה זכה בדאלאס, ברצון לחזור לשם. כל גל נשא מזכרת, והחילוף של גורטאט נגע בגעגוע של מקל. אז הוא לקח אותו לסל פעם אחר פעם, קצת החטיא, קצת קלע, הרבה סחט עבירות, הרבה קלע עונשין והעלה את ישראל לשלב הבא. אל אל מקל.

2 אם רוצים לסחוט מחמאות בכוח, אפשר לקרוא לחגיגת האיבודים הפולניים אתמול ניסיונות לשחק כדורסל, ואפשר לייחס את המספר האסטרונומי של איבודי הכדור הפולניים להגנה של ישראל. האמת היא שאמנם האגרסיביות הישראלית נתנה את הטון, אבל הפולנים שיחקו משחק מביש, חסר אינטליגנציה, שלא לומר טיפש, נטול רסן, מחשבה או כיוון כללי של הוצאה לפועל.

לטיילור יש סנטר שובר שוויון ומספר הזריקות שהוא לקח עומד על 10, מספר הדקות הוא 27. יש כל כך הרבה דרכים להשתמש בגורטאט, שמאמנים עם אוריינטציית פוסט־אפ מריירים מהמחשבה ששחקן כזה יהיה אצלם, אך למזלנו, בנבחרת הפולנית מתייחסים אליו כמו עוד שחקן, במקום ה־שחקן. אבל מה אכפת לאדלשטיין ולבחוריו, ומה אכפת לנו. רגע לפני ששחקני הנבחרת נפלו מהרגליים, הם היו שם כדי לקחת את מה שכל כך הגיע להם.