המהגרים באירופה: חפשו את הפתרון בכנסייה

ככשאנשים מנופפים ב״איום דמוגרפי״, יש גם מספרים. הנוצרים על זרמיהם השונים היוו ב־2012 72 אחוזים מאוכלוסיית השוק האירופי המשותף. 23 אחוזים בחרו לכנות עצמם ״לא מאמינים״ או ״אתיאיסטים״, שלושה אחוזים השתייכו לדתות אחרות – בעיקר הינדים, ושני אחוזים היו מוסלמים באופן רשמי. ההנחה היא שמספרם גדול קצת יותר - אולי אפילו כפול. קל לעשות תוכנית תיעודית על עיירה בלגית שבה יש כיס של איסלאם קיצוני. סטטיסטית, מספרם של המוסלמים באירופה די זניח. הקבוצה שגדלה במהירות הרבה ביותר היא זו של ״לא מאמין באלוהים״.

• • •

שבועיים עם הפליטים, ברובם סורים, מנתיבי הליכה בסרביה, דרך תחנת הרכבת בבודפשט ועד הגבול האוסטרי – ואין לכותב שורות אלו כל יומרה לעמוד על טיבם כקבוצה. הם בוודאי מגוונים מאד פוליטית ודתית – מאיסלם קיצוני ועד חילוניות. סימנים איסאלמיים קיצוניים כגון נשים בכיסוי פנים או תפילות משותפות, אין. לרוב הנשים כיסוי ראש רגיל.

מתחת לפני השטח יש מתיחות. לפחות חלק מהנוצרים מקרב הפליטים הסורים רואים במוסלמים מעמסה. הם סבורים, וכנראה צודקים, שאותם היבשת תקלוט בקלות רבה יותר, גם אם בהיסטוריה העתיקה עימותים בין כנסיות המזרח והמערב היו גם הם עקובים מדם. הם לכאורה כולם פליטים בודדים מאזור מלחמה. אבל המהירות שבה הם מתארגנים פוליטית מרמזת על איזושהי הנהגה. הם היו מדויקים מאוד במסרים שלהם. ההפגנות שלהם היו לטובת גרמניה. שלטים הונפו בעד מרקל ואנשי גרמניה. דרישתם היחידה מהממשלה ההונגרית העוינת היתה ״תנו לנו ללכת״.

המהירות שבה התארגנו לצעדה לווינה מרגע שקנצלר אוסטריה הודיע שארצו תקלוט בברכה את הפליטים, היתה מרשימה. והיא השיגה את מטרתה. תמונות הטלוויזיה של מאות צועדים הביאה לפתיחת אמצעי התחבורה במהירות. האם בכוונתם להיות אזרחים גרמנים או אוסטרים חרוצים וטובים או להיות קבוצה מתבדלת שם? ספק אם יש תשובה לשאלה.

• • •

בתוך אי הוודאות הזו פתרון אחד היה מעניין. אנשים לרוב תופסים עמדות מוסריות כ״נאיביות״ במקרה הטוב וכ״חולשה״ במקרה הרע. אבל הצעתו של האפיפיור פרנסיסקוס, שלפיה כל כנסייה תקלוט משפחה אחת היא מופת של פרגמטיות וראיית העתיד. יש בהצעה פתרון להרבה מהבעיות הצפויות.

ראשית, יש בה התמודדות עם היקף הבעיה. יש מאות אלפי כנסיות קתוליות ביבשת, ודי ברור שמהלך כזה מצד הקתולים יביא קבוצות נוצריות אחרות ואפילו קבוצות לא נוצריות להצטרף.

פיזור הפליטים, במקום קליטתם במרכזים שיהפכו לגטאות, יכול למנוע בעתיד את המתיחות והקיטוב של כיסי מצוקה. יש כאן כמובן גם מענה לעניין ה"צביון״ של אירופה. משפחה בכל קהילה לא תשנה.

גם כלכלית הפתרון עדיף. פתרונות מהקופה הציבורית הם לרוב יקרים מאוד. קהילה בודדת יכולה הרבה פעמים לשכן ולתמוך במשפחה בודדת כמעט ללא הוצאה כספית. הכנסת כמה ילדים למערכת החינוך, עזרה במציאת עבודה ואפילו שיכון, הם לפעמים די זמינים. ורעיון של קליטה קהילתית גם יפזר את הנטל, לפחות בין המדינות העשירות.

וכמובן הוא יפחית את הסכנה שהמשבר הנוכחי יהפוך למשבר בין־דתי. כי אחרי שפוליטיקאים פופוליסטים משתמשים במושג "צביונה הנוצרי של היבשת" - אולי האפיפיור מבין משהו בצביון נוצרי.