"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הורה, זהירות - קבוצת ווטסאפ לפניך

,עודכן

לפני שבוע בדיוק בשעה 20:52 התחלתי להיות מוטרד. הלוקיישן: גן העירייה החדש שבו שובצה בתי הבכורה גילי. הסיטואציה: אסיפת ההורים שהחלה שעה ו־52 דקות קודם לכן. על סדר היום: היכן יימתח "הקו הדמיוני" שקבעה הגננת, ושאותו אסור להורים לעבור בבואם לאסוף את הילדים שאינם נשארים לצהרון. מצד אחד - אמא שלא הבינה מדוע אסור לה להיכנס לגן כדי לקבל את בנה. מנגד - אמא אחרת שהסבירה שהילדים שנשארים לצהרון יהיו עצובים כשיראו הורים באים לאסוף ילדים אחרים. בתור אחד משני האבות בסך הכל שנכחו באסיפת האימהות, שאלתי את עצמי בשקט מדוע עשיתי זאת לעצמי ותהיתי אם מתנהל איזשהו מו"מ כדי לחלץ אותי מהמקום.

כן, הורים יקרים, שנת הלימודים החלה, ואיתה עונת הווטסאפים ההמוניים. אם אתה לא שם אתה לא קיים, ומשום מה יש לי תחושה שהיעדר הקיימות יתחיל לקסום לי בשלב מסוים. קבוצת הווטסאפ של הגן החדש עדיין בחיתוליה, אבל אם להסתמך על מאורעות אסיפת ההורים, כנראה נצטרך, אשתי ואני, להגיש בקשה בכתב להנהלת ווטסאפ ליצור כפתור "השתק עד 30 ביוני 2016".

לא מדובר בחשש סרק. קבוצת הווסטאפ של הגן הקודם, הידועה גם בתור "כאב הראש", שברה כל שיא בשנה שעברה. זכורה לי במיוחד שיחה סוערת אי אז בסוף חודש מאי. השארתי את הנייד ברכב לכמה דקות בעודי קופץ לשורת סידורים קטנה, והצג בישר על 174 הודעות שלא נקראו. מאה שבעים וארבע. בהיעדרי, התחולל קרב של ממש: באותו יום הגננת החליטה על "יום מים", שבו הילדים יבלו בנעימים בתוך גיגית צוננת. אמא אחת שאלה אם כל החגיגה תיערך בצל, ואמא אחרת התעניינה "מאיפה מביאים את המים" ורמזה שכל הרעיון לא ממש מקובל עליה.

כאן הכל התחיל להשתבש: "תפסיקי לדכא את הילדים", "מה רע בקצת מים, שיתרעננו" והאשמות שונות ומשונות שכללו ירידה לפסים אישיים היו רק חלק מדיון בקבוצה שמטרתה, אם מישהו שכח, היתה להתעדכן בשינויים ולהוות פלטפורמה לשיתוף פעולה בין ההורים. אני מודה שבסוף אותו יום הפקרתי את אשתי בשטח, וההורים התבשרו ש"רועי אבא של גילי עזב/ה את הקבוצה". כנראה השנה אני אוותר מראש על התענוג.

מובן שטובת הילדים היא תמיד בראש סדר העדיפויות של כל אחת ואחד מאיתנו. הבעיה היא שלפעמים לא ברור מי בדיוק נמצא בגן ומי המבוגר האחראי. אנחנו כל כך להוטים שהדברים ייעשו "בדרך שלנו", עד שאנחנו שוכחים שבצד השני יש אנשים שונים, עם דעות שונות וגישות שונות, ויש אפליקציה שמחזיקה שרתים שבסופו של דבר יקרסו מכמות הטקסט, התמונות והסמיילים המביכים שזורמים בהם. אז שתהיה שנה טובה לכולנו, ותעשו טובה: תפסיקו לחפור בווטסאפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר