את ה"התרגשות" האמיתית מההחלטה ההיסטורית של מועצת הרבנים היה אפשר להבין על פי התגובות בעולם הטוויטר החרדי (אם יש שר חרדי, ודאי שיש עולם טוויטר חרדי). יוסי אליטוב, עיתונאי חרדי מוכר, כתב "שאפו ליאיר לפיד על המהלך הנבון שהוביל להפיכת ליצמן לשר", והזמין אותו ל"מיזם הבא: שדרוג אריה דרעי לשר אוצר". עמיתו, יעקב ריבלין, כתב בציניות על "זעם ותדהמה בציבור החרדי, גל הירש עדיין לא צילצל לברך את ליצמן". לא ממש הלם וזעזוע.
החלטת הרבנים היא היסטוריה, חצי היסטוריה. נכון שזו הפעם הראשונה שמועצת הרבנים מכופפת באופן רשמי אידיאולוגיה ארוכת שנים, אבל הקרקע מוכנה. הציבור החרדי לא התרסק. נוסף על כך, ליצמן לא יהיה הראשון. קדם לו יצחק מאיר לוין, שכיהן כנציג אגודת ישראל בממשלה הראשונה, השנייה והשלישית (שבמהלכה גם התפטר) כשר. ובכלל, קשה להתעלם מן ההתעלמות המוחלטת מאנשי ש"ס, המכהנים כשרים לאורך שנים. האם הם פחות חרדים מליצמן?
הרבה בדיחות פוזרו בעניין הפיכת ליצמן לשר, ובהן בדיחות על העובדה שדווקא האויב המושבע, יאיר לפיד, גרם לשדרוג, על ההחלטה הצפויה של הרבנים ואפילו על השקלים הנוספים שיתווספו לתלוש של השר החדש.
ליצמן הוא ללא ספק המרוויח הגדול, ולא בגלל השקלים הנוספים - הוא זכה לשבחים מפליגים (בצדק) גם מהשופטים שכתבו את ההחלטה וגם מחבריו מכל קצות הקשת הפוליטית. הוא נשאר חייל נאמן של הרבנים כשהספיק להצהיר כי אם הרבנים יורו לו - הוא יתפטר, הוא מקבל לידיו את מלוא הסמכויות במשרד הבריאות - והכל באישור הרבנים, ומעל הכל הוא נכנס לדפי ההיסטוריה לא רק כשר החרדי הזוכה לפופולריות ולאהדה חסרות תקדים בשל הפעילות במשרד הבריאות, אלא גם כשר החרדי האשכנזי הראשון בהכשר הבג"ץ וה"בד"ץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו