"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כדורגל לכל המשפחה

,עודכן

את הבעיה של ליגות מקומיות ברחבי העולם אפשר להגדיר בצורה פשוטה: פעם לא היתה ברצלונה בכל שבוע בשידור ישיר בטלוויזיה. היום יש. וגם כדורגל אנגלי וגרמני לכל דורש. אז למה שיותר מדי אנשים ירצו לשלם כסף כדי לצפות במשהו הרבה פחות טוב?

זו בעיית גלובליזציה רגילה. בזכות היכולת להביא מוצר טוב, ועדיף ממדינה אחרת, היצרן המקומי נפגע. ובמקרה של כדורגל, גם אי אפשר להעלות את הטענה של ״תחרות רק תועיל״. התחרות של שידורי כדורגל מספרד היא שידורי כדורגל מאנגליה. לא כדורגל ישראלי.

כשהחלו השידורים הישירים ההמוניים בשנות ה־90, הדרך הראשונה שבה ניסו להתמודד מולם היתה הגבלות. התאחדות הכדורגל האירופית איפשרה לכל מדינה שעות שבהן היה אסור לשדר כדורגל מחו"ל. זה לא עבד. אחר כך היתה תחושה שהצרכן המקומי יישאר נאמן למוצר בגלל עניין של "הזדהות". גם המחסום הזה התמוטט. קבוצות כמו ברצלונה, מנצ׳סטר יונייטד וריאל מדריד היטיבו כל כך לשווק עצמן, עד שחלק עצום מהילדים ממש אוהד אותן - ולא רק אלו שידם משגת לטיול בר מצווה לברצלונה.

זו תופעה שהתרחשה בכל העולם. איצטדיונים התרוקנו, והאשימו בכך את רמת הכדורגל המקומי. אבל זה קרה גם למדינות כדורגל חזקות - כשהשחקנים המקומיים נמכרו לליגות זרות. במדינות כגון קרואטיה ובלגיה כל הנבחרת הלאומית משחקת בחו"ל. ירידה בכמות הקהל נרשמת גם בליגות סופר־חזקות דוגמת איטליה וצרפת.

• • •

אבל לכדורגל המקומי יש תקומה. אם איבד הרבה מאוהדי הכדורגל המיודעים, עדיין יש לו אוכלוסיית יעד חדשה: משפחות, ובכלל אלו נשים. ברצלונה על כל גדולתה אינה יכולה לתת מענה לצורך לעשות עם הילדים משהו בשבת - אם כבילוי של כל המשפחה או רק של אב עם ילדיו.

בהקשר הזה אפשר לזהות מגמה ברורה: בליגות שבהן מתמודדים עם הליגות הגדולות בניסיון לקנות בכל זאת שחקנים מובילים - הקהל ממשיך לברוח. זה המקרה ביוון. גם הליגות ברוסיה ובאוקראינה לא מצליחות למשוך את הקהל. אפילו באיטליה יש ירידה דרסטית מכיוון שכיום הכוכבים המגיעים הם מהדרגה השנייה. שם הקהל הוא עדיין, בהכללה, גברים המכורים לכדורגל.

לעומת זאת, במקומות שבהם נערכה מודרניזציה של המתקנים ונעשה תהליך של הפיכתם למקום נעים לכל המשפחה, יש פריחה מחדש של הכדורגל המקומי.

סקנדינביה, לדוגמה, נמצאת דווקא בתקופה רעה יחסית של הנבחרות הלאומיות. לא היתה נבחרת סקנדינבית באליפות העולם האחרונה; אבל הקהל מגיע למגרשים בטוחים ונקיים - עם כוחות סדר ציבורי שלא נכנסים לפעולה רק כשנזרקות אבנים אלא הרבה לפני זה: ברגע שמישהו מחליט שבא לו לקלל הומוסקסואלים או שחורים.

את זה כמובן כולם למדו מהאנגלים, שהפריחה הכלכלית העצומה של הליגה שלהם החלה לאחר מהלך ביעור האלימות.

אבל אין שום צורך לספר לכם סיפורים מהעולם. תראו את מכבי חיפה. אולי הקבוצה החלשה זה דורות של המועדון המפואר מביאה קהל עצום, גם במושגים אירופיים, למשחקי הליגה שלה באיצטדיון נפלא. ממוצע הקהל שלה בעונה האחרונה היה יותר מכל קבוצה ביוון וברוסיה.

ומה יהיה על התחרות מהכדורגל הספרדי או האנגלי? חבר סיפר לי על משחק שראה בשבדיה. בסיום המשחק הודיע הכרוז: "הברים ובתי הקפה יישארו פתוחים עד הערב, ואתם מוזמנים להישאר. נשדר את המשחק מאנגליה על המסך הגדול.״

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר