"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חינוך ללא סיסמאות

,עודכן

משרד החינוך ובעלי רשתות החינוך משווקים לנו תדמית של "חינוך למצוינות", "חינוך ערכי", "חינוך משמעותי" וכהנה סיסמאות וקלישאות.

בסופו של דבר, לבוגרי מערכת החינוך חסרים הכלים והמיומנויות הכי בסיסיים להישרדות ולהצלחה בחיים. הם בורים בכל הנוגע לקריאת דפי חשבון הבנק ולאופן שימוש נכון בכרטיסי האשראי. הדור הצעיר של ימינו אינו בקיא בדיני עבודה ובזכויות העובד, ואין בידו כל מושג על אודות מהותם של מס הכנסה או הביטוח לאומי. לצעירים אין כיוונים או כלים לקבלת החלטה לגבי בחירת מקצוע; הם אינם יודעים כיצד לנהל תקציב ולמה אסור להיות באוברדרפט.

הרייטינג ההישגי של התיכונים מבוסס על שיעורי זכאות לבגרויות, והמדד הערכי של משרד החינוך אף הוא מתייחס להצלחה במניעת נשירת תלמידים מהמערכת הזו. אך מדוע לא נבחנות בבתי הספר מיומנויות כישורי חיים?

מהי התועלת של טריגונומטריה ואלגברה כאשר אדם אינו יודע איך לנהל את חשבון הבנק שלו, ובעקבות זאת נכנס למינוסים, משלם ריביות ומידרדר למצוקה כלכלית?

מהו בדיוק יתרונם של "הישגים גבוהים" כאשר גם בעלי הכנסות גבוהות מסתבכים בחובות, כי הם לא מבינים איך לנהל את תקציב המשפחה? ומהי משמעותו של המונח "חינוך לערכים", כאשר ערך חברתי כה בסיסי כגון השגת עצמאות כלכלית נפרדת מההורים אינו נכלל בשום סילבוס?

עם פרוס שנת הלימודים אני קוראת לחשיבה מחדש לגבי החזון החינוכי שלנו, ומהם תוצריו המבוקשים. אם אנחנו רוצים שהבוגרים שלנו יידעו לתמרן את דרכם בעולם המורכב, שיידעו ממה להיזהר ולהתרחק, איך לקנות, איך להרוויח ואיך לחסוך – יש להתאים את מערכת החינוך לכך. המערכת חייבת להפנים שחינוך פיננסי הוא הכרחי כהכנה לחיים.

את החינוך הפיננסי יש להעביר בצורה פרקטית ולא תיאורטית, להתאים לאופן שבו בני הנוער מבינים את העולם ולהטמיע כהרגלים בחיי היומיום האישיים ובהווי הבית־ספרי. יש להציב מול התלמידים מודלים להתנהלות כלכלית נכונה, שיראו להם את הדרך להצלחה מניסיונם האישי.

דור העתיד חייב להיות מבוסס על עצמאות כלכלית, ללא אוברדרפט וחובות. חינוך פיננסי בבתי הספר הוא מה שדרוש להבטחת יציבות כלכלית אישית, לקיימות הזוגיות והמשפחה ולשגשוג כלכלת המדינה כולה.

עומדת בפנינו משימה חברתית־כלכלית, ויש לתעדף אותה גבוה בסולם העדיפויות למען קיומה של חברה ישראלית טובה יותר. זהו חינוך חיוני, ולא עוד סיסמה.

הכותבת היא מנכ"לית "חיים בפלוס" ומעבירה קורסים בחינוך פיננסי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר