עוד הזדמנות למי שתורם למדינה

השבוע עסקו כלי התקשורת בהרחבה בידיעות על הקמת רשת בתי דין חדשים לגיור, בנשיאות מורי ורבי הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ברכת משה שבמעלה אדומים. כיוון שמופרחים הרבה השערות וחצאי אמיתות בנוגע לבתי דין אלו, חשוב להסביר בשפה פשוטה את מהותם ואת מטרתם.

ראשית, לא מדובר במהלך שבא לנגח את הרבנות הראשית. אין כאן ניסיון להפיל מישהו, להביך מישהו או לערער את מעמדו של ארגון זה או אחר. אין כאן אמירה שמערכת בתי הדין הפועלת כיום מאוישת על ידי רבנים ופקידים שאינם מאירי פנים או ידידותיים למתגייר. בכלל, ייסוד בתי הדין הללו לא נבע כתגובת נגד לבתי הדין לגיור מטעם המדינה. הרציונל שהוביל לייסוד בתי הדין היה בלתי תלוי בהערכה לגבי מוסדות המדינה בכללותם, והיה מונע הרבה יותר על ידי הצורך שעולה מהשטח.

ומהו צורך זה? בית הדין מיועד בעיקרו לעסוק בגיור קטנים. בעוד יש מחלוקות רבות ומסובכות בנוגע לגיור גדולים, גיור קטנים הרבה יותר נוח מבחינה הלכתית, ועל כן פשוט יותר לנסות לפתור את נושא הגיור מהצד הזה. כרגע, בכל שנה ושנה נולדים או עולים לארץ יותר קטנים שאינם יהודים מבחינה הלכתית מאשר מערכת בתי הדין של הרבנות מגיירת. יצירת תוספת של כמה וכמה הרכבים שיישבו ויגיירו קטנים נועדה לעזור לרבנות במאמציה לפתור בעיה זו.

אם אפשר לפתור את בעיית ההתבוללות, אשר מעוררת דאגה בקרב רבים בישראל ובעולם, בעזרת פתרון הלכתי מוסכם על ידי רבנים גדולים ופוסקים חשובים – מדוע לא נלך בדרך זו?

יש השואלים: מדוע לא תשתפו פעולה בעניין זה עם מוסדות המדינה המוכרים? התשובה היא שהיה ניסיון גדול לשיתוף פעולה, אך הוא לא צלח. הרב רבינוביץ' סירב לצאת לדרך עצמאית כל עוד היה שביב של תקווה ששיתוף פעולה שיביא הכרה של הרבנות הראשית בגיורים הללו הוא אפשרי, אך משנוכח שהדבר אינו יוצא לפועל, הוחלט בשיתוף עם רבנים אחרים שצריך לעשות מעשה. ואם בכל זאת יזדמן שיתוף פעולה עם מוסדות המדינה – כמובן יהיה הדבר לברכה.

מעבר לכל זה, יש בהקמת בתי הדין החדשים נתינת ביטוי להכרה שהגיור בדורנו, במדינת ישראל, שונה מגיור בקהילה מבודדת בחוץ לארץ. ילדים קטנים שגדלים כאן בארץ, שמגדלים אותם על האתוס של מדינת ישראל ועם ישראל, שרואים את עצמם חלק מהעם ומהארץ, שמתעתדים לתרום בצבא, לתמוך בכלכלת ישראל, להיות חלק מהמדינה בכל מאודם – האם לא נכון שניתן להם עוד בעודם ילדים את האפשרות לצרף לחיבורם לארץ ישראל ולעם ישראל אף חיבור לתורת ישראל? כמובן, לא בכל מחיר, אך כל מקרה לגופו, כל ילד לגופו, ואם התנאים ההלכתיים מתירים את הדבר – אפשר ונכון לגייר.

הכותב הוא חבר ארגון רבני בית הלל ורב קהילת נצח מנשה בבית שמש