ויבואו על הברכה

הבוקר ראוי להיפתח בלשון מסורתית - "ויבואו על הברכה" הרבנים נחום רבינוביץ' ויעקב מדן ושלמה ריסקין ודוד סתיו ואריאל הולנד ורא"ם הכהן והעושים עימם, שהקימו בית דין כשר למהדרין לגיור ברוח ההלכה. "במקום שאין איש - הֱיה לאיש" תדרכו התנאים, וזה חל גם על רבנים אורתודוקסים מאמינים, שהם ציונים על פי השקפתם ומסרבים להחריש נוכח עוול סיטוני.

לפני 56 שנים הוצגה בפני הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג סוגיה מקורית - כיצד לנהוג בבני זוג, שאחד אינו יהודי על פי ההלכה, והם מבקשים לעלות לארץ ישראל? תשובתו מאלפת: אם רצונם לעלות לארץ מתוך שהם נמשכים אליה ולא מפני שרע להם בגולה או הם נרדפים בה על ידי השלטונות כי אז עצם נהייתם למולדת משמשת גורם חשוב להכרה בגיורם. הלכה זו כמו קמה אתמול לתחייה במרידתם של הרבנים הציונים.

הממשלה הקודמת התחבטה ארוכות עד שהחליטה להעביר סמכויות גיור לרבני הערים, וזה עשוי היה לפתור מצוקה של רבים שהם יהודים לכל דבר, אבל לא על פי ההלכה. אך עתה עם הרכבת הממשלה הנוכחית נענה בנימין נתניהו ללחץ החרדים וביטל את ההישג. אתמול באו רבני הערים וביטלו את הביטול.

הצעד האמיץ הפך לכורח. מפני שהממשלה נכנעה לחרדים ולחרד"לים; ומפני שנפתלי בנט ועמיתיו כשלו במאבקם הקלוש לבחירת הרב סתיו לעמוד בראש הרבנות הראשית, אשר הפכה אבן הנגף העיקרית לגיור הוגן; ומפני שאביגדור ליברמן יודע ללהג היטב למען העולים מבריה"מ לשעבר ולהשיג כמעט לא־כלום; ומפני שהציבור הכללי וראשי הערים החילוניים גילו אדישות למערכה על דמות ההנהגה הרבנית.

כל מי שעיניו בראשו ידע כי המוני ישראלים נכזבו ונואשו מעינוי הדין, שכפו עליהם רבנים שמרנים כדי למנוע מהם מעמד של יהודי שווה זכויות. הם שירתו בצה"ל ושילמו מסים ודיברו עברית, ולא זכו למבחן הלכתי הוגן בדרך אל החופה; וכל מי ששושלת הדורות לעיניו יודע כי קיימות גישות שונות ביחסה של היהדות לגרים.

יש דיגוש אוהד כי הם כמו "דף חדש", ויש אמירה עוינת כי הם "קשים לישראל כספחת". אך ההיסטוריה יודעת לדווח על התועלת וההשבחה והטיוב הרוחני והמעשי שהביאו לישראל גרים כמו יתרו המדייני ובתו ציפורה ורות המואבייה והורדוס ורבי עקיבא ורבי מאיר ואונקלוס, ועוד רבים וטובים עד ימינו.

התמהיל הזה טוב ליהודים. הוא טוב לדמוגרפיה היהודית בארץ־ישראל. הוא הומני ויעיל. הרבנים האמיצים האלה עקפו את הממשלה והרבנות. הם עשו זאת לתפארת מדינת ישראל.