"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על כנפי הדמיון והטכנולוגיה

,עודכן

זה היה אחד השבועות הסוערים בתולדות עולם התעופה, שלא פסח גם עלינו. במלזיה הודיע ראש הממשלה, נג'יב ראזאק, כי חלק הכנף שנמצא על חופי האי ראוניון באוקיינוס ההודי, סמוך למדגסקר, שייך בוודאות לבואינג 777 של חברת התעופה המלזית, שנעלם לפני כשנה וחצי וטרם אותר. יצרן התעופה האירופי איירבוס רשם פטנט על מטוס עתידני כה מהיר, שיוכל לעשות את הדרך מלונדון לניו יורק בשעה אחת. ואילו אצלנו הודיע מנכ"ל חברת אל על, דוד מימון, כי חברת התעופה הישראלית עומדת להצטייד ב־15 מטוסי בואינג 787 "דרים ליינר" (מטוס החלומות) חדישים, וכי היא שומרת לעצמה אופציה ל־13 מטוסים נוספים מסוג זה.

לכאורה, אירועים מנותקים זה מזה - אחד עוסק בתעלומה, אחד בטכנולוגיה ואחד בכלכלה - אבל בקליפת אגוז, הנה כל המרכיבים ההופכים את התעופה לאחד הנושאים המרתקים בתבל, אם לא המרתק שבהם.

עוד "לפני זמן המחשב וההיי־טק", כמאמר שירה הנפלא של נורית גלרון ("המיסטיקנים הסינים", מילים ולחן: שלמה ארצי), היתה התעופה אחת מפסגות ההישגים של האנושות בכלל, ואולי ה־פיסגה בתחום הטכנולוגיה. משום כך היא נחשבת אפילו ל"כלכלה ישנה", תעשייה אמיתית לא וירטואלית, לא כזו שקיימת רק ברשת או בתוככי חוות שרתים ענקיות, אלא תעשייה המייצרת מוצרים אמיתיים, שאפשר לגעת בהם.

ובכל זאת, היא מציתה את הדמיון גם היום. היכולת להתנתק מהקרקע ולעוף היא שאיפה קמאית, שעדיין מקננת בלב חלק ניכר מהאנושות - והתעופה מאפשרת את זה. ולא רק לכרתים או לרומא, כלומר - לצורך שימוש מעשי, אלא גם אל החלל, לצורכי מחקר, לצורכי הרחבת גבולות הידע האנושי, לצורכי סיפוק הסקרנות וקבלת תשובה על התעלומה המסקרנת מכל: האם אנחנו לא לבד ביקום?

הסקרנות הזו משותפת לאנושות כולה - ללא הבדל גזע או לאום, והיא הדלק המניע למאמצים כבירים ויקרים כדי לספקה. במקרים רבים התוצאה הנראית לעין של המאמצים הללו, התרגום שלהם לשפת המעשה, היא טכנולוגית. קחו את עולם הרפואה, למשל; לאילו הישגים מדהימים הגיע הטיפול הרפואי בעשורים האחרונים הודות לטכנולוגיה - מכשירי דימות, מצלמות משוטטות בתוך הגוף, ניתוחי לייזר, השתלות - הרשימה אינסופית. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על התקשורת הסלולרית, המרשתת ושאר מרכיבי עולם ההיי־טק.

הדבר עוצר הנשימה ביותר בעולם הטכנולוגי הוא שהאופק מתרחק ככל שאתה מתקרב אליו. כל צעד מקדם אותך למרחבים חדשים, ומה שהיה אתמול בגדר מדע בדיוני הופך מחר למציאות. יש סכנות רבות בדרך, ומתחייבת ערנות יוצאת דופן כדי שעניינים לא ייצאו משליטה; אך חייבים להודות שהטכנולוגיה היא הכנפיים הנושאות את המציאות אל המחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר