"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגול העצמי של בתי דריינוף

,עודכן

פיגוע הדקירה במצעד הגאווה ורצח התינוק הפלשתיני בכפר דומא הפכו את אירועי בתי דריינוף להיסטוריה רחוקה מן השבוע שעבר, אבל לא להערת שוליים בהיסטוריה. העימות עם המתנחלים על רקע החלטות משפטיות או מדיניות לפנות מבנים או נקודות יישוב הוא אחד האתגרים הקשים ביותר העומדים בפני ממשלות ישראל. באופן פרדוקסלי, זהו אתגר קשה יותר לממשלות ימין מאשר לממשלות שמאל, משום שעל אלו להתעמת עם שותפיהן לתפיסת עולם, וכשהן מתעמתות עם מתנחלים הן מוצגות כמי שמפנות עורף לתפיסתן־שלהן. ממשלות שמאל (ולא היו רבות כאלה בעשרות השנים האחרונות) נתפסות "רק" כמי שמממשות את תפיסתן המוטעית בעיני המתנחלים.

העימות על בתי דריינוף היה תזכורת נוספת לקושי שיש לממשלה להבטיח את שלטון החוק, והציף את המחלוקות הקיימות בתוכה. הוא גם חשף את יחסם האמיתי של חלק משרי הממשלה אל בית המשפט ואל החלטותיו, ופגע פגיעה נוספת במאמץ להציג את ישראל כדוגמה של דמוקרטיה ושל שמירת החוק והסדר באזורנו.

מי שההתנחלויות והבנייה בהן כה חשובות בעיניו, צריך להבין שהסיכוי האמיתי לשמר אותן טמון בהסכמה עם הפלשתינים: מהלכים חד־צדדיים, כמו ההתנתקות מעזה, ואולי גם מהלכים שממשלת נתניהו תיאלץ לנקוט על רקע התקרבות רגע האמת הדמוגרפי, לא יאפשרו את שימור ההתנחלויות ויחייבו עימות עם הגרים בהן. הישועה למתנחלים גם לא תבוא מצידו של בית משפט, המחויב לחוק ולצדק, גם אם הוועדה לבחירת שופטים תכלול חבר ימני נוסף. אין, כמובן, שום סיכוי שהעולם, כולל ידידותינו הקרובות ביותר, יסכים לקבל את קיום ההתנחלויות ואת הבנייה בהן כתופעה חוקית ולגיטימית, אלא אם כן יהיה הדבר חלק מהסכם שלום עם הצד השני.

אם ממשלת ישראל תציג את הרשאת קיומן של התנחלויות, ממזרח לגבול שיוסכם בין הצדדים, כמטרה מרכזית מבחינתה, ותהיה מוכנה לפשרות מצידה כדי להשיג מטרה זו, סביר מאוד להניח שיתאפשר לנו לעמוד על כך שישראלים שירצו בכך יוכלו להישאר בהן כאזרחי ישראל וכתושבי קבע של המדינה הפלשתינית העתידית.

מי שהופך את בתי דריינוף ובתים אחדים לסמל מאבקו, צריך - באופן הגיוני - להיות הראשון הקורא להידברות רצינית עם אש"ף כדי להבטיח את המשך הנוכחות היהודית בגדה המערבית - לא כצעד בלתי מקובל של ישראל, אלא כדבר שהעולם מקבל אותו ומסכים לו, לאחר כ־50 שנים שבהן שום מדינה לא השתכנעה לעשות זאת. קבוצות ההתנחלויות הסמוכות לקו הירוק יוכלו להסתפח לישראל (תמורת שטח זהה בגודלו ובאיכותו, שיועבר למדינה הפלשתינית), ויהיה אפשר לבנות בהן על פי חוקי התכנון והבנייה הישראליים. התנחלויות שלא ייכללו בשטח הריבוני הישראלי יצטרכו לבנות על פי חוקי התכנון והבנייה הפלשתיניים, אך לא ייעקרו.

אלא שהמפגינים מול בתי דריינוף, והעומדים על גג המכולת כדי לגנות את הממשלה שהם עצמם חברים בה, אלה המציגים עצמם כתומכי ההתנחלות המובהקים, הם גם המתנגדים הגדולים ביותר לעיצובו של מצב חדש, שבו להתנחלויות הללו יהיה סיכוי לזכות בהכשר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר