"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיתוי המסך: לדעת להציב גבול

,עודכן

רבים מאיתנו מתקנאים בפעוט או בילד המתפעל את הסמארטפון או את האייפד כאילו אצבעו נולדה על המסך. הטבעיות שבה הם שוקעים אל תוך המסך מאפשרת לנו, המבוגרים, לענות על הרצון של הילד לתעסוקה ולא פחות מכך - לצרכים שלנו לקצת שקט. בימים של חופש גדול, בבריחה מהחום הלוהט וממאות האטרקציות ההמוניות שבחוץ, אופציית המסך לסוגיו השונים ("המדיה סיטר") הופכת לחלופה הורית נפוצה. לפי ארגון הבריאות העולמי, תלמידי ישראל צמודים למחשב יותר מבכל מדינות העולם - יותר מ־31% צמודים למסכים יותר מארבע שעות ביום. אך התופעה נרחבת הרבה יותר מגיל העשרה, ולמעשה מתחילה כבר בגיל הרך.

המחיר הנגיש של המסכים השונים ביטל את "מדורת השבט" של המאה הקודמת לטובת טלוויזיה, מחשב ואייפד לכל ילד. כמו כן, הורים רבים מעדיפים לייצר "הפרדת כוחות בין הילדים" ולשכן כל אחד מהם בחדר נפרד. כך מושג בקלות "פתרון זהב" להשגת שקט יחסי בבית. אלא שלצד השקט, צמיחתם של תפקודים כגון תקשורת בין־אישית, דחיית סיפוקים, שליטה באמוציות, הזדהות ושלל כישורים חברתיים אחרים החשובים כל כך לרצף ההתפתחותי של הילד - עלולה להיגדע.

כמו כן, ידוע שאינטליגנציה בהתפתחותה הראשונית משמעה פעולה. שימוש בכלל החושים - ראייה, שמיעה, מגע, מישוש, הליכה ודיבור - כולם תורמים להתפתחות התקינה של הילד. האם התרכזות גורפת בראייה ובשמיעה בלבד יביאו לתוצאה הרצויה? בגילים צעירים שבהם התפתחות המוח ותפקודיו מושפעים ישירות מפעילות סנסומוטורית, ייתכנו ליקויים בשליטה ובבקרה הקואורדינטיבית כתוצאה מצפייה ממושכת בתוכני מדיה במסכים, מה שעלול לפגוע בעתיד בהתפתחות התקינה וביצירת ליקויים שיפגמו בהשתלבות בביה״ס.

ועוד לא התחלנו לדבר על התוכן. גם לחיקוי יש תפקיד חשוב בהתפתחות העצמית והוא תלוי ביחסי הגומלין בין האני לזולת. שפה קלוקלת ומסרים אלימים שצצים ללא הרף גם בערוצי הילדים, יביאו מן הסתם לאוצר מילים מצומצם ולהתנהגות אלימה. זאת ועוד, בגילים שבהם לילד אין יכולות מנטליות למיין, לבחור ולעשות אנליזה וסינתזה למוצג שלפניו - הדבר עלול להביא לתפיסת מציאות מעוותת. כמו כן, חשיפה למסרים מיניים שלא תואמים את הגיל ההתפתחותי עלולה להביא לבלבול בזהות המגדרית של הילד. בעוד לא אחת יש מקרים של חשיפה לצ׳אטים פדופיליים ולפורנו, על כל המשתמע מכך. עודף של אינפורמציה מסוכנת שכהורה מחייבת השגחה וביקורת.

נכון שהנושא אינו שחור ולבן, ומאחר שאנו נמצאים בעידן שבו אין אפשרות לנתק את הילד לגמרי מהמסכים, מומלץ לחשוב כיצד לנהוג בחוכמה במציאות הקיימת. פיקוח של ההורים באשר למינון ואופן השימוש הוא הכרחי, כך שבמקום שהמדיה תשמש אותנו בייבי סיטר, ננצל את מה שיש לה להציע.

כמו בכל תחום בהורות, גם בנושא היחס לצפייה במסכים השונים הבסיס הוא הצבת גבולות. יש לאפשר מספר שעות מדוד ומצומצם לזמן מסך לצד שעות פעילות חברתית אמיתית.

הכותבת היא מטפלת זוגית ומשפחתיתמטעם רשת "יובלים" חינוך לגיל הרךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר