קיצור תולדות הזמן

זה היה ברור לכל מי שמעורה בכדורגל הישראלי - מהצד המסקר ומהצד העוקב - שעיסקת ההעברה של גילי ורמוט מהפועל ת"א למכבי ת"א נסגרה עוד לפני הדרבי ולא לאחריו. דיל כזה מורכב, טכנית ומשפטית, לא יכול להיסגר בשעת בוקר לאחר משחק.

אתמול, בכתב ההגנה של מכבי מול הבחור העצמאי בן רייכרט, נכתב בסעיף 21, שחור על גבי כתב הגנה: "ביום 31.1.2015 נחתם הסכם בין המועדון להפועל ת"א בנוגע להעברתו של גילי ורמוט למכבי ת"א". אופס. הדרבי התקיים ב־2 בפברואר. אז או שמיטש גולדהאר התחיל למכור בוולמארט מכונה משוכללת שיכולה לקצר את תולדות הזמן, או שכולם מורחים אותנו. וכולם מורחים אותנו.

כך אמר חיים רמון בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל יום לאחר המעבר: "אף אחד לא דיבר עם ורמוט לפני הדרבי, אלא רק אחרי". וההולנדי מקריית שלום? בדומה לקולגה רמון אמר: "אני מבטיח שעיסקת ורמוט נעשתה אחרי הדרבי".

מה שמצחיק הוא שבתגובה נמסר ממכבי כי אמנם ההסכם בין רמון מצד הפועל לבין מרטין ביין נחתם ב־31 בינואר, אולם הפנייה לשחקן עצמו ולסוכנו נעשתה רק יממה למחרת הדרבי. כאילו שאפשר להניח שעיסקה כל כך דרמטית, שמשנה את הקריירה של שחקן מקצה אל קצה, נסגרת לחלוטין מאחורי גבו של השחקן, ללא ידיעתו וללא ידיעת סוכנו, ובתוך שעה־שעתיים מגיעים להבנות כספיות וחותמים על החוזה - בום!

מה שעצוב, מבחינת שניהם, הוא שבסופו של דבר השמש מחטאת את הכל. ובאופן לא מפתיע זה קורה באדיבות בן רייכרט, האיש שבלעדיו עיסקת ההעברה של ורמוט היתה נדחית לקיץ (לפי מה שנחשף אתמול) ושבלעדיו מדורי הספורט היו צריכים להמציא את עצמם מחדש בחום יוני־יולי־אוגוסט, העונה שבה מתעסקים במלפפונים משעממים.

ואולי בגלל שהוא שיחק, ושכל העיסקה הזו התנהלה בצורה כל כך עקומה, רוב המעורבים יצאו ממנה חבולים. רמון? נעלם. ורמוט? עדיין לא השתלב במכבי. רייכרט? תחפשו קבוצה פרט להפועל ת"א שתרצה לגעת בו. יורדי? קיץ שיעדיף לשכוח.