"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האינטרס המדיני מול הכבוד היהודי

,עודכן

ההתפרעויות אתמול במתחם הר הבית - שבמהלכן התבצרו עשרות מוסלמים קיצוניים רעולי פנים במסגד אל־אקצא, יידו אבנים, קרשים וזיקוקים ואף הכינו בקבוקי תבערה - הן רק האחרונות בסידרה אלימה, נמשכת וקבועה, שכוחות המשטרה נאלצים להתמודד איתן באופן כמעט יומיומי.

המצב במתחם הר הבית, נכון להיום, משקף איבוד שליטה והיעדר ריבונות מצד מדינת ישראל. דגלי חמאס מונפים בגאון באין מפריע; התגרויות, התנכלויות והצקות מופנות נגד יהודים, משל חזרו לגלות, ובמקומם "בעלי בית" שברצותם שורר שקט וברצותם יש מהומות.

מציאות זו היא פרי מדיניות ההכלה שנוקטת ישראל, במקום יוזמה נחרצת. הפחד מפני התלקחות הוא שמוביל את המדיניות ולא ההתלקחות עצמה שקיימת כבר בשטח. אף התגובה עצמה, שמאשרת הממשלה, אינה מידתית וקשה להבחין במדיניות ברורה באשר לטיפול במתפרעים, מלבד הדיפתם, עד לפריצת ההתפרעויות מחדש. לכך מתווספת העובדה כי ישראל מבצעת מדיניות בלתי נתפסת של מגבלות נגד יהודים בהר, בין שמדובר באיסור מלמולי תפילות, קיום פולחן ואיסור הכנסת דגלים - כל זאת בעוד המוסלמים מורשים לעשות כל פעילות חוקית העולה בראשם, ובצדק.

בבסיס הרציונל שמאחורי מדיניות ישראל עומדת העובדה כי נושא הר הבית הוא רגיש ומורכב מאין כמוהו, בעיקר עבור משטר המלוכה בירדן. התלהטות הרוחות יכולה להביא בנקל להתלקחות בקרב ההמונים בירדן, שישטפו את הרחובות ויביאו לגל של מחאות העלולות להפיל את המלוכה ההאשמית בירדן, העומדת על כרעי תרנגולת. אין זה משנה ידו של מי היתה הראשונה בביצוע הפרובוקציה - מספיקה הפרובוקציה לבדה כדי לחולל טלטלה אזורית שאחריתה מי ישורנה.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מצב גיאו־פוליטי סבוך כזה, בייחוד על רקע התפוררות מדינות הלאום מסביבה וכיבושי שטחים נרחבים על ידי שחקנים לא מדינתיים. כיום, ירדן למעשה מהווה את הבלם היחיד בין ישראל ובין שיטפון ההרס והדמים המתחולל ממזרח לה, ושיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בינה לבין ישראל הוא יקר מפז.

עם זאת, ישראל עדיין יכולה לתמרן בין האינטרס המדיני והאסטרטגי שלה לבין כיבוד זכויותיהם של אזרחיה היהודים. אפשר להודיע מראש למשטר הירדני על יוזמות מבצעיות נגד הטרוריסטים ולהרגיע מפני איום של כיבוש אל־אקצא. או להסביר לירדנים כי כפי שהמוסלמים מתפללים במתחם בחופשיות כך מגיע גם ליהודים, ואין בכך שום סכנה ואיום.

מדיניות ההכלה כלפי הפורעים היא הרסנית ומזיקה לכל הצדדים המעורבים ואינה יכולה להימשך. אם ישראל תבחר שלא להסדיר את המצב הקיים, היא עתידה לפגוש בהתלקחות המאיימת מכיוון לא צפוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר