"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התפרעות מבישה - אך יש לשמור על פרופורציה

,עודכן

קבוצת אוהדים של בית"ר ירושלים הצליחה ביום חמישי בבלגיה לבזות את מועדונם האהוד, ובדרך גם את עצמם, בהתפרעות מבישה באיצטדיונה של שרלרואה הבלגית, שכללה גם פגיעה חמורה בשוער הבלגי, במשחק במסגרת מוקדמות הליגה האירופית.

בית"ר גם הובסה במשחק 5:1, אבל זה הפך לפרט הפחות חשוב בעימות.

הדבר החשוב הוא כמובן ההתנהגות הבלתי ספורטיבית והדוחה של האוהדים, וההסבר שקיבלנו מהפרשנים למיניהם בישראל בסוף השבוע כי תדמיתנו בעולם כתוצאה מהאירועים ספגה מכה אנושה, וכי יש בכלל לסגור את המועדון שהתנהגות אוהדיו משקפת את החברה. לא פחות.

מה שהיה ביום חמישי הוא חמור אבל מותר גם לשמור על פרופורציה. בית"ר ירושלים לא המציאה את החוליגניזם בכדורגל, וביבשת האירופית כבר ראו תקריות חמורות יותר.

ב־29 במאי 1985 התכוננתי לצפות בגמר גביע אירופה לאלופות בין קבוצתי האהובה ליברפול ליובנטוס. לא ידעתי כי משעות הבוקר היו עימותים קשים בין אוהדי הקבוצות ברחובות בלגיה. כשעה לפני המשחק אוהדים אנגלים שיכורים פרצו לעבר יציע Z.39. אוהדים איטלקים נמחצו למוות והעולם לא זכר את הגמר ואת הניצחון האיטלקי משער של פלאטיני אלא את אסון הייזל. ליברפול הורחקה ממשחקי גביע אירופה לשנים ארוכות ועד היום היא משלמת על התנהגות אוהדיה באותו יום. ליברפול, שזכתה בארבעה גביעי אירופה עד אז ב־8 שנים, נאלצה להמתין לשנת 2005 לתואר החמישי. מישהו חשב אז לסגור את המועדון?

אלופת צרפת, פאריס סן־ז'רמן, לא היתה בטוחה שיאפשרו לה לחגוג את התואר האחרון שלה כפי שרצתה בגלל החשש מאירועי חגיגות האליפות של 2013, עת התפרעו אוהדי הקבוצה סמוך לכיכר הטרוקדרו ומגדל אייפל. חלונות ראווה רבים נופצו באחד האזורים הפופולריים ביותר בעולם. 32 בני אדם נפצעו באותו לילה סוער.

אף אחד לא דרש לסגור את המועדון עם יציע "הקופ" (KOP דה־בולון) הגזעני והדוחה שלה.

נישאר בפאריס. במהלך משחק שמינית גמר ליגת האלופות השנה אוהדים של אלופת אנגליה, צ'לסי, זרקו אדם שחור מהרכבת התחתית של פאריס ושאגו: "אנחנו גזענים ואנחנו אוהבים להיות כאלה". צ'לסי אלופת אנגליה, עם אוהדיה הדוחים, תשוב בעונה הבאה לשחק בליגת האלופות, ואף אחד לא מבטיח שהתנהגות מגעילה שכזו לא תחזור. מישהו העלה את הרעיון לסגור את צ'לסי?

רק אצלנו כל דבר יוצא מפרופורציה. חברי הטוב בבריסל, קלוד קנדיוטי, סיפר לי כי עם כל הכבוד לפרסומים בארץ בבלגיה זה נתפס כתקרית ספורטיבית, עוד אירוע חוליגני מאוד לא מרשים.

ודבר נוסף, אין קשר בין האירועים בבלגיה לבין העובדה שבית"ר לא רוצה להחתים שחקן ערבי.

וכדי שלא יהיו אי־הבנות, זה כמובן פסול. אני מ־1989 ממתין שליברפול שלי תזכה באליפות חדשה ומצידי שהיא תעשה את זה עם כוכב איראני. אז חזרה למה שאירע בבלגיה. בית"ר ירושלים תיענש, בצדק, המועדון לא ייסגר, בצדק, ובואו לא ניתמם: מגרשי כדורגל אף פעם לא היו, ואף פעם לא יהיו, אולמות קונצרטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר