מיד לאחר חתימת ההסכם בין איראן לשש המעצמות, החלה אצלנו תחרות בשאלה מי יגנה אותו יותר. ישראל הרשמית מעמידה עצמה כנגד ידידיה הטובים בעולם (ארה"ב של אובמה, גרמניה של מרקל, בריטניה של קמרון, צרפת של הולנד), מציגה את כולם כמי שפנו עורף לישראל, וחתמו על הסכם מתוך אי הבנה או תמימות.
אני סבור כי הסכם המבטיח כי גם אם תחליט איראן, בניגוד למחוייבותה, לפתח פצצה גרעינית, תחלוף שנה עד שתוכל לממש זאת, הוא מצב טוב יותר מזה שבו היא רחוקה מרחק של חדשיים-שלושה מפצצה כזו. אני סבור שפיקוח הדוק הרבה יותר מן המצב הנוכחי הוא יתרון גדול, ויחד עם נקודות חישובות אחרות בהסכם, מדובר בבשורות טובות מאד לכל מי שאינו מאמין לאיראנים (הטוענים כי מעולם לא היתה להם כוונה לפתח פצצות גרעיניות), והמבקש לצמצם עד למינימום את הסיכוי שיוכלו לרמות את העולם.
הטענה המרכזית של תומכי ההסכם היא העדר החלופה הסבירה. הגברת סנקציות הופכת לאופציה פחות ופחות ריאלית, לנוכח מדיניותן של מעצמות כרוסיה וסין, ואילו שימוש בכוח, כדי לפגוע במתקני הגרעין, עשוי, אמנם, לדחות את יכולת ייצור הפצצה האיראנית בכשנתיים, אך גם עלול להצית אש במזרח התיכון כולו, מבלי שאיש מאיתנו יוכל להעריך לאן תוכל אש כזו להוביל. הטענה שלפיה במקום ההסכם הנוכחי, המוגדר כרע ומסוכן, אשר היה להגיע להסכם טוב הרבה יותר, מרמזת, למעשה, כי הנושאים והנותנים פעלו באופן בלתי מקצועי ובלתי נבון, ואילו מותח הביקורת יכול היה להשיג מה שהם לא השיגו. זו טענה בעייתית מאד, שאין שום דרך להוכיחה. לדעתי, החלופה הריאלית להסכם שנחתם ביום שלישי לפנות בוקר היתה: החרפת הסנקציות האמריקאיות, ביטול הדרגתי של הסנקציות האחרות, המשך הפעילות הגרעינית האיראנית ללא הגבלה, וסיכון של ישראל ושכנותיה.
שלא בטובתה, יצרה ישראל חזית משותפת עם סעודיה אל מול דורשי טובתה האמיתיים. אם 60 הימים הבאים יוקדשו למלחמת עולם כנגד האישור בקונגרס האמריקני, מלחמה שתהפוך – גם אם הפותחים בה לא ירצו בכך – למלחמת אישית כנגד נשיא שאמור לכהן בתפקידו עד ה-20 בינואר 2017 בצהריים, יעשה ראש הממשלה טעות קשה. אם יפסיד במערכה – יהיה זה כשלון מיותר לחלוטין, ואם יזכה בה – עלולה להיות שנתו האחרונה של אובמה בתפקיד, סיוט מבחינתנו.
הפור נפל. האופציה הצבאית הוסרה מן השולחן, גם אם ישראל טוענת שאין ההסכם מחייב אותה. תפקידה הנוכחי של ישראל הוא להבטיח לעצמה את האמצעים הבטחוניים שהיא זקוקה להם, ולסייע באיסוף המודיעין שינטר את נאמנותה של איראן להסכם החדש. כל פעולה אחרת עלולה לעלות מחיר יקר ומיותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו