"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על ישראל לגבות את הרפורמים

,עודכן

דבריו של שר הדתות דוד אזולאי, על כך שאינו מכיר ביהדותם של הרפורמים, עוררו ביהדות ארה"ב גלים שלא עוררו בישראל. בין השאר משום שמדובר בזרם היהודי הגדול ביותר בארה"ב. אני שומע את העלבון גם מפיהם של אנשים המכירים היטב את התמונה הישראלית, אשר שמעו היטב את התנערותו של רה"מ, בנימין נתניהו, מדברי אזולאי, ואשר אין זו להם הפעם הראשונה שבה הם שומעים את קולה של האורתודוקסיה הישראלית.

הדבר האחרון שישראל זקוקה לו היום הוא עימות דתי עם יהדות ארה"ב, אבל לא בטוח שניתן למנוע זאת. אלא שהבעיה אינה אמונתו של אזולאי. בכל דת, כאשר מדובר בזרמים שנפרדו מן הזרם המרכזי, היחס אליהם עוין יותר מאשר לבני דתות אחרות. הזרם המרכזי מתייחס לפרשנותו כאל הפרשנות הלגיטימית היחידה, ואל הזרמים האחרים - כאל מי שסטו מן הדרך, ואשר מנסים לעקור גם אחרים מדרך המלך ולהוליכם בדרכים עקלקלות. החרדים אינם מוכנים להכיר בלגיטימיות התופעה הרפורמית, למרות שהיא קיימת בדיוק 205 שנה, ובוודאי שאינם מוכנים לכנות את רבניה "רבנים". עבור אדם כאזולאי, מימון פעילות דתית של יהודים רפורמים, פירושו "חילול השם" חס ושלום, בשעה שמימון פעילות של נוצרים ומוסלמים נראה בעיניו לגיטימי הרבה יותר.

איני יכול לבוא בטענות לאזולאי ולחבריו - לא על כך שהם מקשים בסוגיית הגיור, או שהם מתעקשים להכריז על נשים מסוימות כעל "אישה מורדת", ועל תינוקות בני יומם כעל "ממזרים" שאסור להם לבוא בקהל ישראל עשרה דורות, או שאינם מכירים ברפורמים ובקונסרבטיבים. זה עניינם, וזה יכול להפליא אותי, או להרגיז אותי, אבל לא יותר. הבעיה עולה כאשר העמדות הללו הופכות ממלכתיות. חוקי האישות בישראל הם חוקי המדינה ואין בלתם. נשים מורדות וממזרים מוכרזים בבית הדין הרבני, אשר רק לאחרונה נקרע ממשרד המשפטים, כדי שיחזור לגטו שלו. רבנים רפורמים אינם רשאים להשיא זוגות בישראל, וכשהם עושים זאת בכל זאת, אין המדינה מכירה בנישואים שערכו. זה קרה לפני הראיון עם אזולאי, וימשיך גם אחריו.

לא. הבעיה אינה אזולאי אלא המונופול שלו. יהודי העולם ויהודי ישראל בכלל זה, צריכים לדעת שמותר לאזולאי להכריז שרפורמים אינם יהודים בעיניו, אבל ישראל צריכה להכריז שהיא מכירה בהם וברבניהם. מותר לאזולאי להכין ספרי יוחסין, ולרשום שם את כל מי שהם רוצים כ"נשים מורדות" או כממזרים, אבל מדינת ישראל אינה מכירה בהגדרות כאלה. ישראל אינה זקוקה למשרד דתות, ולמי שינצל את המעמד הזה כדי להכעיס יהודים טובים ומסורים מעבר לים. אבל יותר מכך - ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את מציאותו של המונופול הדתי על כל תחום האישות. אזולאי התראיין ונתניהו התנער, אלא שאזולאי משקף את המציאות בישראל ונתניהו, לפחות במקרה זה, את דעתו האישית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר