התבטאויותיו של יו"ר הרש"פ, עוד במבצע שובו אחים נגד חטיפת הנערים והאשמת חמאס במהלך צוק איתן בהריסת עזה, חיזקו אצל כמה מהפוליטיקאים הישראלים את ההשערה שהראיס יוצא נגד חמאס ואף מתכוון להילחם בו ולחסלו. בימים האחרונים של צוק איתן דובר על כך שחמאס נאלץ להסכים - בגלל הלחץ המופעל עליו - לתכתיב שלפיו יסכים להצבת משקיפים מטעם הרש"פ, אשר יוצבו בגבול עם מצרים כדי למנוע הברחות מתוך מצרים. בעוד הציגו אמצעי התקשורת בישראל את אבו מאזן כאיש "הטוב" - בפועל האמת היא קצת שונה.
התיאום הביטחוני והמדיני בין חמאס וג'יהאד לבין הארגונים השייכים לרשות בדרגי השטח במהלך המבצע היה קבוע ואיתן. כך, למשל, כבר ביום הראשון של המבצע ירו גדודי חללי אל־אקצא סניף עזה - הזרוע הצבאית של תנועת פת"ח, "צבא הסופה" - 35 רקטות לעבר ישראל. גדודים אלה שממומנים על ידי הרש"פ הם חלק בלתי נפרד מהרשות הפלשתינית, שבראשה עומד מחמוד עבאס. בדומה לתנועת הג'יהאד האיסלאמי, "צבא הסופה" התגייס בכל כוחו למערכה לטובת חמאס. לא רק שפעיליו במהלך הלחימה בעזה ירדו למחתרת ואימצו לעצמם שם למבצע המתנהל ("זעם הסופה"), אלא הם גם הפיקו עשרות סרטונים שבהם אפשר לראות ירי פעיליהם לעבר ישראל. ביום האחרון למבצע כינס אבו ג'יהאד, דוברו של "צבא הסופה", מסיבת עיתונאים, שבמהלכה הציג לעם הפלשתיני את תוצאות הלחימה שארגונו ביצע, בעוד הסיכום שהוא עשה כלל ירי של 620 רקטות וטילי גראד לעבר יישובי ישראל.
בעוד בצוק איתן רבים סברו שאבו מאזן מתכוון לפלוש לעזה ולעשות סדר, המשיכה התקשורת ברש"פ להשתמש בכל אמצעי התקשורת שבשליטתה כדי להעביר את המסר שיש מקום רק ל"פלשתין אחת שמשתרעת מהנהר אל הים", וש"ישראל כולה כבושה ותחזור לפלשתינים בעתיד". מסר זה עובר ברדיו פלשתין במשך רוב שעות היום, באתרי האינטרנט, בטלוויזיה ובכל במה אפשרית. למעשה, שנה אחרי צוק איתן, השאלה הנשאלת היא מדוע התקשורת הישראלית לא דיווחה על מעורבותו של "צבא הסופה" בלחימה בעזה? האם ההחלטה שלא לפרסם את הדברים הנ"ל היא לא להביך את הראיס ולהותיר את דמותו של אבו מאזן כמי שמצטייר בציבור הישראלי כאדם מתון, מנהיג שאפשר לראות בו פרטנר למהלכים מדיניים?
העובדות בשטח הן חד־משמעיות. מעטים מאוד, אם בכלל, היו הדיווחים בתקשורת הישראלית על השתתפותו הפעילה של ארגון "צבא הסופה" בצוק איתן. כהרגלה, ממשיכה התקשורת הישראלית לסנן ואף לצנזר אירועים חשובים שיש לציבור זכות להכיר, לדעת ולשפוט.
השתיקה באמצעי התקשורת הישראלית על מעורבות צבאו של אבו מאזן בלחימה בעזה במהלך צוק איתן ועל דיווחי ההסתה היומיומיים איננה מובנת ולא מקובלת כלל. רק לאחרונה חשף שר הביטחון לציבור הישראלי שגל הפיגועים האחרון בא בעקבות דברי ההסתה של הרש"פ ושידורי התעמולה במהלך חג הרמדאן.
ההסתה בתקשורת הפלשתינית נמשכה גם אחרי צוק איתן ואף התגברה והגיעה לשיאים חדשים באוקטובר, עם קריאתו של אבו מאזן להגן על מסגד אל־אקצא. כיום רוב אמצעי התקשורת הגדולים מסרבים לשדר את דברי ההסתה של הפלשתינים - בשל התקינות הפוליטית או בשל סיבות אחרות לא ענייניות. דברי ההסתה כוללים גם הצהרות רבות של בכירי הרש"פ כנגד היהודים וכנגד ישראל.
מדוע הצהרות אלה אינן מובאות לידיעת רוב הציבור בישראל? דברים כגון הסתה לרצח יהודים, גילוי גזענות ואנטישמיות מובהקת כלפי היהודים ודוגמאות שמתארות את היהודים כחזירים וקופים וכיצורים שטניים לא מובאות לידיעת הציבור. הגיע הזמן שהתקשורת ועורכי החדשות יעשו חשבון נפש, יקדישו תוכניות שלמות לתופעה המסוכנת ויראיינו ערבים ופלשתינים כדי לחשוף לציבור את התכנים ששומעים מיליוני פלשתינים בכל יום ויום.
הכותב הוא מזרחן וחוקר במחלקה ללימודי המזה"ת ועמית מחקר בבית הספר לתקשורת בינלאומית CIC באוניברסיטת בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו