"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שאלת מיליון הדרכמות

,עודכן

יוון שולחת לאיחוד האירופי מסר כפול: מצד אחד, ראש הממשלה היווני אלכסיס ציפראס קרא ליוונים להצביע נגד תוכנית ההצלה האירופית במשאל העם שיזם, ואילו שר האוצר היווני בישר כבר בצהריים כי ארצו לא תשיב 1.6 מיליארד יורו שהתחייבה להעביר עד אתמול בחצות לקרן המטבע העולמית (לפני שהיא הופכת לחדלת פירעון).

מצד אחר, יוון הגישה אתמול בקשה לתוכנית חילוץ לשנתיים. ככל שמתקרב רגע האמת שבו יוון עלולה/עשויה (תלוי את מי שואלים) להיפרד מגוש היורו, אפילו ציפראס, מגן הכובד היווני ואויב התכתיבים של בריסל, מתחיל להבין את ההשלכות ואת ההימור הגדול מבחינת ארצו.

הקנצלרית אנגלה מרקל קלטה את משחק הפוקר היווני והחליטה אתמול להצטרף אליו. גם היא, בשעה מוקדמת יחסית, הודיעה כי היום מבחינתה סגור וכי לא שמעה על יוזמה אירופית חדשה. וחשוב לא פחות: מבחינתה, עד משאל העם אין לה מה לומר או מה להוסיף. במילים אחרות, מבחינת ברלין אם היוונים בישלו דייסה - יאסו, שיאכלו אותה.

לאי התשלום אתמול לקרן המטבע העולמית יש אפקט גדול הרבה יותר ממשאל העם הצפוי ביום ראשון, אבל באיחוד ביקשו להבהיר כי אפשר לתת ליוונים הארכה. יותר מדי אנשים בו לא רוצים לשבור את הכלים.

אבל יום ראשון? זה כבר סיפור אחר. גם ל"כן" וגם ל"לא" צפויות השלכות חמורות. נתחיל ב"כן" - יוון והאיחוד חוזרים לשולחן המו"מ ומחפשים דרך להציל את הכלכלה היוונית, בדרך רכה יותר ומקובלת יותר על היוונים. "אנושית יותר", אומרים באתונה. לעומת זאת, אם ה"לא" מנצח - הרי אתונה נפרדת מהיורו, ובתי הדפוס של יוון עובדים שעות נוספות כדי להשיב את הדרכמה מתהום הנשייה. אבל כולם יודעים לאיזה מצב נכנסת יוון - מצב של חוסר ודאות. עובדי המדינה לא בטוחים כי יקבלו משכורות, ואם כן - מה יהיה שווי המטבע שיקבלו. ייתכן שהמדינה אף תצטרך למצוא תחליף לכסף כדי לשלם לעובדים, בסגנון ארגנטינה בעת המשבר הגדול.

ככל שיום ראשון מתקרב, מבינים היוונים יותר ויותר את ההשלכות של ה"לא", וראש הממשלה שלהם - את ההשלכות של משאל העם שאותו יזם. לא בטוח שהיום לא היה נסוג ממנו. לא בטוח שאפילו פטריוט גאה כמו אלכסיס ציפראס מעוניין לקבל, החל מהשבוע הבא, את המשכורת שלו בדרכמות. גם הוא צריך ללכת למכולת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר