אליפות עם כוכבית

9 ניצחונות רצופים היו להפועל ירושלים בפתיחת הליגה. היא ניפצה שיאי מועדון, איימה ליטול את ההגמוניה, ואז, ברגע של חוסר אונים, איבדה את עצמה לדעת. הפועל אילת הגיעה לארנה, הפכה פיגור 85:77 לניצחון 85:87 ומנעה מהאדומים את הניצחון העשירי.

מחרתיים, באותה ארנה, השתיים יתוודעו מחדש זו לזו. ירושלים, שומו שמיים, שוב עומדת על תשעה ניצחונות רצופים, ובנסיבות מסוימות היא אפילו מוכנה שאילת שוב תמנע ממנה את הניצחון העשירי. אדיבות של אלופים.

10 פעמים, לא פחות, התחלפה זהות המוליכה בעשר הדקות הראשונות, אבל הספירה נעצרה עם הישמע הבאזר לסיום הרבע הראשון. ירושלים שרדה את רגעי החרדה והחלודה, שעושים את ההבדל בין פירוק להתפרקות, ולא הביטה שוב לאחור.

זו לכאורה אליפות עם כוכבית, כי אנחנו רק בהפסקת המחצית, ויש עוד 40 דקות, וידה ידה ידה, אבל האילתים לדורותיהם מעולם לא ניצחו בבירה ב־15 נקודות הפרש. אפילו השיא שלהם, 90:103 אי אז ב־1992, כבר לא יספיק.

18 נקודות קלע יותם הלפרין במשחק האליפות של לובליאנה בסלובניה ב־2006; 18 היו גם לליאור אליהו במשחק האליפות של ויטוריה בספרד ב־2010; 18 צלף דיון תומפסון במשחק האליפות של באיירן מינכן בגרמניה בעונה שעברה; 18 חיבר דונטה סמית' בדרך לשתי האליפויות האחרונות שלו בפורטו ריקו ובישראל.

אז אתמול לא היה משחק אליפות, אבל הוא כנראה המשחק שהבטיח אליפות לירושלים. ברייסי רייט (האיש שפגע ב־3 מ־17 מהשדה בשני המשחקים הקודמים), שעדיין מחפש את ההכתרה הראשונה שלו, קלע 18 משלו, וגם יתרון השיא עמד, איך לא, על 18.

החלום ח"י וקיים, וגם המקניטים צריכים לעדכן את הרפרטואר שלהם: אף פעם לא תניפו צלחת? עד מחרתיים, לכל המאוחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו